מצאתי ספר בבית כנסת גדול (כמאתיים מתפללים) ללא שם כלשהוא, על אחד השולחנות. שמתי אותו במדף של הספרים. עכשיו כבר עברו כמה חודשים והשוכח לא בא לקחתו. האם זו מציאה כשרה ? אשמח לקחת הספר הביתה ולזכות בו. אמנם בעמוד הראשון יש מספר סתמי כתוב בעיפרון, אבל זה לא מספר טלפון. רק 5 ספרות. זה הכל. האם זה סימן ? אם עלי להכריז, מה להכריז, שנמצא ספר וזהו או לתת את שם הספר?

שאלתך מחולקת לשתיים: א) בינך ובין המאבד. ב) בינך ובין בית הכנסת. לכאורה היה מקום לומר שגם אם ניתן לקחת את הספר, בית הכנסת זכה בו מדין קניין חצר אך במגן אברהם (או"ח סימן קנ"ד ס"ק כ"ג) כתב בשם ספר האגודה שהמוצא דבר בבית הכנסת זכה בו ולא אמרינן דחצר בית הכנסת זכתה בו, דאין יד להקדש. (ואע"פ שבהקדמת נתיבות המשפט לסימן ר ובקצות החושן שם ס"ק א הביאו בזה מחלוקת ראשונים כלפי מציאה כתב נתיבות המשפט שכו"ע מודים למג"א ואכמ"ל). ולכן עיקר השאלה היא בינך ובין המאבד. לגבי שאלתך האם חמש הספרות שכתובות בעמוד הראשון אם נראה שהמאבד כתב אותן ולא החנות נראה שחשיב סימן ,אך גם ללא זה הואיל ויש כ"כ הרבה ספרים גם שם הספר וזמן האבדה חשיב סימן. אלא שיש לדון האם מסתבר שהמאבד התייאש הואיל ועברו כמה חודשים, וכן יש לדון האם בהגבהה הראשונה שלקחת לשים בארון הספרים התחייבת בהשבת האבדה גם לאחר יאוש. לכן נראה שיש להכריז ולחפש את המאבד ע"י תליית מודעה בבית הכנסת, ואם אפשר במקומות נוספים, ואין לסמוך על כך שהמתפללים בדקו את הספרייה. ואם יעבור זמן והמאבד לא ימצא נראה שתוכל לקחת את הספר, אע"פ שלרוב הראשונים בדבר שחל עליו חובת השבה הדין הוא יהא מונח עד שיבוא אליהו גם לאחר יאוש, הפוסקים דימו חפץ שניתן להשיגו בשוק בקלות לתפילין שכתוב בגמרא (ב"מ כט:) שם את דמיהן ומניחם לאלתר שמסתמא הבעלים מסכימים הואיל וניתן להשיג כמותן בקלות. א"כ אם לא תמצא את המאבד תוכל לרשום לעצמך את פרטי האבדה וערכה ולהשתמש בספר. הרב משה לין