כשהקדוש ברוך הוא התגלה למשה הוא אמר לו : של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו, אדמת קודש הוא. יכול להיות שלפי ההגיון שלנו יותר מכובד לפגוש מישהו חשוב עם נעליים. אבל רגע, הקב"ה ביקש להוריד נעליים. אז מה תגיד לו? "שמע אלוקים זה לא נראה לי מכובד. אתה מלך ולי נראה שלפני מלך צריך להיות עם נעליים" הקדוש ברוך הוא ביקש להוריד נעליים, מורידים נעליים, למה צריך להתחכם? כן מכובד, לא מכובד גם משה הוריד נעליים ולא התחיל להתחכם.

הגמרא במסכת שבת מביאה שרבה בר רב הונא היה לובש גרביים לפני התפילה משום "הכון לקראת אלקיך ישראל", ומכאן לומד הרמב"ם (הלכות תפילה, פרק ה, הלכה ה) שאם דרך אנשי המקום לא לגלות את רגליהם בפני גדולים אין להתפלל ברגליים מגולות, והסיבה היא: "השתחוו ל-ה' בהדרת קודש". וכך פסק השולחן ערוך (אורח חיים, צא) להלכה. אם כן, חכמים למדו את ההלכה שאין לכתחילה להתפלל יחף מאחר ובתפילה יש לכבד את הקב"ה ולא לבא לפניו בצורה שאינה מכובדת ולא בגלל שזה לא מכובד להיות כך לפני מלך בשר ודם. אצל משה רבינו יש הוראה מיוחדת מהקב"ה שיוריד את נעליו (וגם אצל יהושע ביריחו). הסרת הנעליים יש בה בחינה של התפשטות הגשמיות (עיין כלי יקר והנציב על הפסוק "של נעלך") ולכן משה רבינו שהגיע למקום מקודש וקיבל נבואה היה צריך להסיר את נעליו. ממשה רבינו למדו שגם במקדש הולכים יחפים מאחר והוא מקום מקודש ובו מראים התבטלות כלפי ה'.