1. האם מותר לשתות חלב נוכרי נוזלי בחו"ל? 2. אם חותכים את הפירות עם סכין טרף, אז האם מותר לאכול את הפירות בחו"ל? 3. אם אני שמה לק בידיים, וכעבור מס’ ימים הלק מתקלף- אז האם מתי שאני עושה נטילת ידיים זה חוצץ? האם מותר ליטול ידיים שיש לי חצי לק? 4. האם מותר לנשים להגיד ברכת הגומל ליד 10 נשים? או שחייב להגיד כאשר מוציאים ספר תורה? (שמעתי (אני לא בטוחה שזה נכון) שלנשים מותר להגיד ברכת הגומל מול 10 נשים בגלל הצניעות, האם זה נכון)? 5. האם זה נכון שמותר לאכול לחם בחו"ל?

1. חכמינו אסרו לשתות חלב שחלבו גוי שמא עירב בו חלב מבהמה טמאה האסור בשתיה מהתורה אלא אם כן נוכח ישראל בשעת החליבה. כל זה אפילו אין בעדרו של הגוי אף בהמה טמאה, שחכמים אסרו בכל מקרה. (שולחן ערוך יורה דעה סימן קטו סעיף א) חלב המשווק על ידי מחלבות של גויים העומדים תחת פיקוח ממשלתי האוסר באיום קנסות וכדומה על מכירת חלב פרה המכיל דברים נוספים מתיר הרב משה פיינשטיין לשתות חלב זה אולם הוא מוסיף שיש מקום להחמיר. (אגרות משה יורה דעה חלק א תשובות מו ומז) היוצא מכל זה שהעדיפות הראשונה לשתות חלב ישראל או חלב שישראל ראה שנחלב והוא כשר, ואם אדם נמצא במקום שאין חלב כזה מותר לשתות חלב הנמצא תחת פיקוח ממשלתי. ולבן תורה יש להחמיר על עצמו. כל הדין הזה הוא רק לגבי חלב אבל על גבינות ודברים דומים העוברים תהליך עיבוד צריך לדון כל מקרה לגופו. 2. אין הבדל בדינים אלו בין ארץ ישראל לחוץ לארץ. אם יש אפשרות עדיף לקחת כמה כלים כדי לא להיכנס לבעיות הלכתיות. אם אין אפשרות אחרת מותר לחתוך בסכין טרפה פירות וירקות קרים ובתנאי שידוע שסכין נקיה ללא כל לכלוך או שמנונית. (אם חתכו בסכין ולא ידוע אם היתה נקיה אפשר לסמוך על כך שמנקים היום כלים בסבון ומן הסתם היא היתה נקיה, כמובן רק במקום שמנקים כלים) אבל אין לחתוך בסכין דברים חמים או חריפים, כגון, צנון , בצל, שום וכדומה. אם חתך אין לאכול את כל הפרי או הירק. לבני ספרד אפשר לחתוך 2 ס"מ עובי משני צדדי החיתוך והשאר מותר באכילה. (שולחן ערוך יורה דעה סימן צו סעיפים א, ה ט"ז סעיף קטן ה ובספר "הכשרות" פרק כג סעיף כה ובהערות סא וסב) 3.חכמינו תיקנו נטילת ידיים כעין דיני טבילה, ובדיני טבילה יש לנו כלל שחציצה על רוב הגוף אסורה מהתורה ומדרבנן אסור אף על מיעוט הגוף אם זה דבר שמקפידים עליו להסירו. לכן אשה הצובעת את ציפורניה והיא רוצה בצבע ליופי אין זה חציצה ומותר לה ליטול את ידיה כך. (שולחן ערוך אורח חיים סימן קסא סעיף ב ומשנ"ב סעיף קטן יב) אולם כשהלק חצי מתקלף הרי האשה מקפידה על כך, שכבר אינו יפה, והוא חציצה. (שבט הלוי הלכות נדה סימן קצח סעיף יז) 4. ברכת הגומל יש לברך בפני עשרה גברים ואין צורך דווקא בשעת קריאת התורה. (שולחן ערוך אורח חיים סימן ריט סעיף ג ערוך השולחן סימן ריט סעיף ו וילקוט יוסף סימן ריט סעיף ז) יש שכתבו שאין זה צנוע שאשה תעמוד לברך בפני גברים ולכן נהגו שאין נשים מברכות ברכת הגומל. ומסיבה זו יש שאמרו שעדיף שתברך בפני עשר נשים וגבר אחד. (משנ"ב שם סעיף קטן ג) למעשה נהוג היום שאשה עומדת בעזרת נשים ומברכת ברכת הגומל או מברכת בקרב בני ביתה הגברים. 5. אסרו חכמים לאכול פת של גויים מפני החשש שעלולה להיווצר קירבה איתם עד כדי חתונה. הפת האסורה היא רק פת המכילה לפחות אחד מחמשת מיני דגן שהם: חיטים, שעורים, כוסמת, שיפון ושיבולת שועל. פת העשויה מאורז או מדוחן מותרת באכילה. אם יהודי זרק קיסם לאש בו אופים את הפת, הדליק את התנור או הגביר את חומו הפת מותרת באכילה ואינה נקראת פת נכרי. (שולחן ערוך יורה דעה סימן קיב סעיפים א, ט) מאחר וגזירה זו לא נתקבלה בכל ישראל ובהרבה מקומות אין פת ישראל וזה מאכל חיוני, במקום שאין פת ישראל יש מקילים לקחת פת מגוי שאפה אותה על מנת למכור אבל מגוי שאפאה לעצמו אסור אלא אם אין ליהודי מה לאכול והוא רעב. (ערוך השולחן סימן קיב סעיפים ג, יז)