אדם מסורתי, שאינו שומר שבת אך צם ביום כיפורים, ייאלץ לשהות בחו"ל בנסיעה עיסקית בתקופת החגים כולל ביום הכיפורים עצמו. למרות שלא תהיה לו אפשרות לשמור שם על קדושת היום כשבת שבתון, חשוב לו להתענות כפי שהוא נוהג מדי שנה כשהוא נמצא בביתו. האם במצב כזה יש ערך לתענית בלבד?

ודאי שיש ערך לתענית, שהרי ביום הכיפורים חובה מן התורה להתענות, ומי שאוכל או שותה מבטל מצווה חשובה זו. וחשוב להדגיש, שגם מי שאינו מקיים את שאר מצוות היום, בעצם זה שהוא צם הוא מראה שהוא עדיין קשור לעם ישראל ולאלוקיו, ויש לזה ערך גדול. ומה שביום זה הוא מתכנן לעסוק בענינים אחרים, אינו מבטל את הערך של הצום. עם זאת ודאי יש מקום לתכנן את מסעו לחו"ל כך שיוכל להתפנות ליום אחד מעסקיו. ואם מדובר בפגישות עם גויים, הרי גם הם מבינים את הערך של מסורת אבות, ואם יבקש מהם ודאי יסכימו לבוא לקראתו. ולא עוד אלא שיכבדו אותו על שהוא דבק במנהגי אומתו, ואינו מוותר עליהם. נסיעה טובה.