קיבלתי ממכם תשובה לשאלתי בנושא "’תשלום עבור סידור’’. עיינתי קצת בהלכות של גניבה וגזל, ומצאתי שתי הלכות שקשורות לנושא שלי, האם תוכל בבקשה לפסוק מה אפשר לעשות במקרה שציינתי: 1."ילד קטן שנכשל באיסור גזל וגניבה, בטרם הגיע לי"ג שנה, והוציאו לצרכיו האישיים, מן הדין פטור לשלם אפילו לאחר שיגדיל, ואינו חייב אפילו לצאת ידי שמים. ומכל מקום ממדת חסידות טוב שיתן איזה סכום לכפרתו. ויקבל על עצמו איזה דבר לתשובה." 2."קטן שגנב, אם החפץ שגנב עדיין נמצא, מחזירין אותו לבעלים, ואם אינו נמצא פטור מלשלם" יש לציין שהמקרה שלי הוא שהגניבה קרתה בכיתה ה-ו (דהיינו לפני גיל בר מצווה) , אבל מצד שני -הסידור הזה עדיין אצלי. שלחתי לכתובת של אותו ילד 50 שקל עבור הסידור ... ואין לי את המספר פלאפון שלו או משהו כזה , וזה די יגרום לי בושה רבה אם אני יצטרך לדבר איתו ישירות. האם יש מקום להקל בגלל ההלכות שמובאות לעייל?

כפי שציטטת בהלכה השניה "אם החפץ שגנב עדיין נמצא מחזירין אותו לבעלים..." ומכיון שהסידור נמצא בידך, מן הדין עליך להחזירו כפי שפירטנו בתשובה. כדי להמנע מהבושה תוכל לעשות זאת ע"י אדם שלישי. בכל אופן הבושה מעידה על יושר ליבך והיא מהווה חלק מהכפרה על החטא, ראה במסכת ברכות דף יב' ב' ובאורות התשובה לראי"ה קוק זצ"ל פרק יד' סעיף כד'. אגב נעיר שהדין הראשון שציטטת אינו מדויק, אם הקטן נהנה מהחפץ שגנב חייב לשלם מן הדין אע"פ שהחפץ לא נמצא כגון שגנב יין ושתאו וכדו'. ראה שו"ע חו"מ סימן שמט' בפתחי תשובה סעיף קטן ב'. הרב מיכאל יומטוביאן