האם יש קדושה בכל דברי התורה המודפסים? לכאורה בעידן הדפוס, מכונות הצילום, תרבות קריאת עיתון יומי וכד’, הצורך לגנוז כל דף שיש בו דברי תורה נראה בלתי סופי, ובתוך דור או שניים יבצרו מצבורים שגם האדמה לא תוכל להכיל?

מבחינת המקום באדמה, יש מקום די והותר, אמנם יש בדבר טרחה גדולה, להפעיל כלים כבדים כדי ליצור בורות לגניזה, או לנצל חפירות לפני הקמת בתים, כדי לגנוז בהם דברי דפוס מקודשים. ולעצם העניין, היו בין גדולי ישראל, מעטים, שהורו לשרוף את הספרים הישנים בצנעא, כדי שלא יגיעו לידי ביזיון גדול יותר, שלא נמצאו להם מקומות מתאימים לגניזה. אבל דעת רוב הפוסקים שאסור לשרוף ספרי קודש ישנים, אלא חובה לגונזם על ידי קבורה באופן המכובד ביותר. בשו"ת שבות יעקב ח"ג י' וי"ב מקל לשרוף ספרי קודש מודפסים שנתבלו בצנעא בתוך כדים או אבנים ואח"כ לקבור האפר, וזאת כדי למנוע ביזיון גדול יותר מהספרים ע"י שלא ישמרו ויגנזו כראוי. אבל רוב הפוסקים חולקים עליו, וכ"כ בשו"ת באר שבע מ"ג, וכנסת יחזקאל ל"ז. וכ"כ המ"א או"ח קנד, ט, ושו"ת שואל ומשיב מהד"ג ט"ו, והמ"ב קנד, כד. וכן משמע שדעת כל הפוסקים שהקלו לגבי דפי הגהה מטעם שלא נדפסו לשם לימוד, שספרי קודש שנועדו ללימוד צריכים גניזה. היו שרצו לחלק בין ספרים שנכתבו ביד שנתקדשו על ידי כוונת הכותב, לבין ספרים שנדפסו במכונה שלא נתקדשו ולכן אינם צריכים גניזה. אבל רוב ככל הפוסקים דחו סברה זו, וכ"כ הט"ז יו"ד רעא, ח. ועיין בציץ אליעזר ח"ג סוף תשובה א'. ובמנחת יצחק ח"א יז, ח-יב, ואף אם המדפיסים היו גויים הסכמת הפוסקים שיש בספרים קדושה. ורק לעניין תשמיש המיטה יש מקילים בשעת הצורך בספרים המודפסים כשאין לו במה לכסותם. ורוב הפוסקים החמירו גם בזה, עיין מ"ב מ, ד. ועיין בפניני הלכה ח"ד עמודים 110-114 ובהערות. אמנם לגבי דברי תורה שנדפסו בעיתון שרובו עוסק בענייני חול, ההלכה היא שמותר להניחם בפח, רק שיניחם באופן מכובד, כגון שיעטפם בשקית מיוחדת. והטעם לכך, שהואיל ומגמת ההדפסה של העיתון אינה לשם מטרת קודש, ואף העמוד שיש בו דברי תורה נדפס כדי שיקראו בו לזמן קצר בלבד ואח"כ יזרקו את כל העיתון, לא חלה קדושה על אותו הדף ומותר להניחו בפח. וכן כאשר עוסקים בהדפסת ספר קודש, לפני תחילת ההדפסה מדפיסים דפים לצורכי הגהה, כדי לבדוק אם ישנן שגיאות דפוס בספר. לדעת רוב הפוסקים אין באותם הדפים קדושה, הואיל ומלכתחילה נדפסו אך ורק כדי שיקראו בהם פעם אחת בלבד כדי להגיה הספר משגיאות.