- תורה, מחשבה ומוסר
- שאלות פרטיות בסוגיות שונות
שאלה
השאלה שלי היא על סוגיא בגמרא. יותר נכון, להגדיר לעצמי את כללי הגמרא.
הסוגיא בקידושין דף ה’ ע"ב אומרת: "ת’’ר כיצד בכסף נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו הרי זו מקודשת אבל היא שנתנה ואמרה היא הריני מקודשת לך הריני מאורסת לך הריני לך לאינתו אינה מקודשת מתקיף לה רב פפא טעמא דנתן הוא ואמר הוא הא נתן הוא ואמרה היא אינה מקודשת אימא סיפא אבל היא שנתנה לו ואמרה היא לא הוו קידושין טעמא דנתנה היא ואמרה היא הא נתן הוא ואמרה היא הוו קידושין רישא דוקא סיפא כדי נסבה"
הגמרא בסופה נותנת הסבר שיש לדייק מהרישא, ואילו על הסיפא היא אומר "כדי נסבה" - עכשיו זה ממש לא מובן לי, מה?! התנא יכתוב דבר שלא לצורך?! כידוע לי התנאים היו מדוייקים ודברים בדברי חז"ל וכמובן בדברי התנאים הקדושים נכתבו במדויק, אז למה בדיוק הגמרא אומרת "כדי נסבה", הרי לא יכול להיות שהתנא לא ידייק בדבריו!!!?
אשמח אם הרב יוכל להסביר לי זאת, כדי שאבין את הקושי שנוצר אצלי לגביי העניין הנ"ל.
בתודה מראש ובציפיה לגאולה השלמה והפרטית של כולנו.
תשובה
בוודאי דברי התנאים קדושים ומדוייקים אולם יש לזכור שדבריהם נאמרו בעל פה תוך כדי לימוד ודיון בבית המדרש. עוד יש לזכור שעד תקופת רבי התורה שבעל פה לא נכתבה והיה צורך לדעת את המשניות והברייתות ממש בעל פה.
לכן יש מקומות בש"ס שהגמרא אומרת שמילים מסויימות נאמרו ע"י התנא למסקנה ללא משמעות הלכתית.
יש לבאר זאת בשני אופנים: האחד: יש מקומות בש"ס שהיתה רגילות להשתמש ב'רשימה' קבועה של דינים והתנא שנה את אותה רשימה למרות שבנושא בו הוא עוסק אין כל הדינים מדוייקים. לדוגמא:בסוטה מד. מונה ר' יוסי הגלילי רשימה של אנשים שנשאו נשים פסולות שחוזרים ממלחמת הרשות ובתוך הרשימה מופיע הדין של כהן הדיוט שנשא חלוצה. ומבואר בגמרא שלר' יוסי הגלילי רק העובר על איסור תורה חוזר מהמלחמה ואילו איסור חלוצה לכהן הדיוט הוא רק מדרבנן וכהן שנשא חלוצה אינו חוזר מהמלחמה. ועל כרחך הובא דין זה במשנה בגלל שיגרת הלשון של התנא שרשימת הפסולים המנויה שם מופיעה כך בהרבה מקומות בש"ס. (עי' גם ראש השנה ה. ובמפרשים שם)
האופן השני הוא שכאמור דברי התנאים היו נאמרים בע"פ ולפעמים דבריהם נאמרו בצורה שיותר קל לזוכרם כך, כמו בגמרא בקידושין שהבאת. למסקנת הגמרא הרישא של הברייתא היא העיקרית (וכך בד"כ התנא מביא את עיקר הדין בתחילת דבריו) ובסיפא נאמר הדין ההפוך מהרישא (נתנה היא ואמרה היא) שכך הברייתא מובאת בצורה סימטרית למרות שאפילו במקרה פחות רחוק כבר יש בעיה בקידושין. ומה עוד הגמרא מיד בהמשך מבארת יותר את הברייתא שהסיפא לא תסתור את הרישא אולם מ"מ גם ההווא אמינא שהתנא נקט הסיפא 'כדי נסבה' יותר מובנת.
המשך לעמול בלימוד התורה.
(כדאי לעיין בספרים שעסקו בכללי הש"ס כמו: ספר הכריתות (לר' שמשון מקינון-מבעלי התוספות), הליכות עולם, יד מלאכי ועוד)