א. אדם שעשה שידוך לא על דעת לקחת כסף, אחרי גמר השידוך חשב לעצמו, למה באמת לא לקחת כסף? האם חייבים לשלם לו? ב. חפשתי שידוך לאחותי, התקשרתי לשדכן ואמרתי לו יש לי אחות וכו’, הוא הציע בחור, והשידוך נעשה ב"ה. אבי טוען שישלם רק 500$ ולא 1000, (שהוא המחיר המלא) כיון שהשידוך נעשה ע"י שני אנשים, ע"י בנו וע"י השדכן, ולכן מגיע לכל אחד 500. ואע"פ שאני עושה את השידוך בחינם, זה לא עניין השדכן, וזהו רווח שלו. (כשאני עושה שידוכים באופן כללי, אם יתנו לי כסף אקח בשמחה (אא"כ זה משפחה), אבל לא אחייב לשלם לי). מה עושים?

א. בעניין השדכנות, נהוג לחלק את השכר בין המתחיל לגומר. באופן פשוט במקרה שלפנינו, השדכן יצר את עיקר השידוך שכן הוא הביא את שם הבחור וגם הציע לקשר בין בחור זה לבחורה זו. אלא שלא ניתן להתעלם מחלקו של האח המציע את אחותו לשדכן, שכן הוא ידע את השדכן בדבר קיומה של בחורה כזו וכזו. לכן נראה שמגיע לאח שליש מן השכר. (עיין פת"ש על שולחן ערוך חושן המשפט סימן קפ"ה.) [ולא נראה לומר שלא מגיע לאח כלום משום שהוא בעל דבר, שהרי אינו בעל הדבר, משום שהורי הבחורה הם בעלי הדבר, כפי המתבאר בפת"ש סוף סימן נ' באבן העזר.] לאור הנ"ל מגיע לאח שליש, וברשותו למחול להוריו אותו השליש. ב. אם מתחילה התכוון האח לעבוד בחינם הרי שלא מגיע לו את השליש, כפי המתבאר בפת"ש הנ"ל באבן העזר, שהרי התכוון לעשות את העבודה בחינם, ויש בכך משום נתינת מתנה להוריו. אך עדיין לא מגיע לשדכן אלא 2/3 משום שלא הוא עשה את כל העבודה. בברכה, הרב חננאל פאטשינו