שלום לרב. הרמב"ם כותב בפרק א’ שסדר התשובה היא פירוט החטא, חרטה וקבלה לעתיד. ואילו בתפילות יום הכיפורים אנו מזכירים רק פירוט החטא ללא שום חרטה וקבלה לעתיד? כך זה גם נראה מלשון הוידוי שהוא הזכיר בפרק ב’ הלכה ח. האם אדם צריך להשלים בעצמו, מעבר לתפילה, לשון של חרטה וקבלה לעתיד?

החרטה נראית במלים ולא שוה לנו. אנו מודים שהחטא לא היה שוה. ומה שאין בנוסח קבלה על העתיד נעוץ בשתי סיבות. הראשונה הוידוי כולל חטאים בשם כל ישראל ואיך נוכל לקבל במקומם. שנית, יש חשש שנקבל ולא נקיים, אז יהיה החטא חמור עוד יותר ח"ו.