- הלכה
- שחיטה והכשרת בשר
שאלה
במסגרת לימודי שחיטה, אנו שוחטים עופות שאינם מיועדים לאכילה, למרות שהשחיטה היא שחיטה טובה. האם יש לברך על השחיטה, והאם יש לקיים כיסוי הדם?
תשובה
שלום וברכה,
בפמ"ג בסי' י"ט פסק: כי השוחט לכלבים או לגויים - אם יש שם מי שבקיא בבדיקת הריאה - יברך על השחיטה [ויש מחלוקת האם צריך לבדוק הריאה בפועל, עי' ערוה"ש י"ט ב'], שכן השחיטה עצמה הינה שחיטה ראויה לאכילה, ואם יתחרט הרי יכול הוא לאכול בעצמו. כך שבעופות שבדיקת הריאה אינה כ"כ לעיכובא כמו בבהמה, ואם אתם שוחטים עם שוחט מומחה, כך שהשחיטה אכן טובה וראויה, לדעת הפמ"ג נראה שיש לברך על השחיטה [וכן פסק הפרי חדש].
אומנם דעת השולחן גבוה ועוד פוסקים [עי בדכ"ת] שסוברים שהשוחט לגוי או לכלבים אינו מברך, שכן נאמר "וזבחת ואכלת" - שחיטה זה על מה שאוכלים.
לכן הטוב ביותר הוא לשחוט גם עוף אחד שכן כוונתכם לאכול ממנו, ולברך עליו, ואז אפשר גם שאחד יברך לכולכם ויוציא את כל התלמידים ידי חובה. ובמידה ואין לכם עוף מתאים או שאינכם מעוניינים לאכול כלל - נראה שבזה יש לומר ספק ברכות להקל ולא לברך, אם כי ודאי שהמברך, אם זו אכן שחיטה הראויה לאכילה, יש לו על מי לסמוך.
לגבי כיסוי הדם, מצות כיסוי הדם אינה תלויה באכילה, כפי שמבארים האחרונים [עי' ערוה"ש כ"ח ל"ה], לכן יש לקיים מצוות כיסוי הדם על כל פרטיה, כולל ברכה.
בהצלחה.

איסור אכילת בשר לא חלק - למה רק לספרדים?
הרב יצחק בן יוסף | כ מרחשון תשפ"ה
ברכה אחת על שחיטת כמה בהמות
הרבנות הראשית לישראל | ג טבת תשפ"ב

תבלון כבד לפני צלייתו
הרה"ג דוב ליאור | ו אלול תשס"ו
צלייה ביתית לספרדים
הרבנות הראשית לישראל | ב תמוז תשפ"ד

דיני "חזקת בשרי"
הרב שמואל אריאל | ח אב תשע"ח

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג

נטילת ידיים לאחר שירותים - האם צריך כלי?
הרב שמואל אריאל | כ"ה סיון תשע"ו
