שלום, אבקש לשאול. האם לילד יש בחירה? לילדים מתחת לגיל מצוות. הרבה פעמים קורה שילד פועל ומבין את המציאות מתוך מבט מאוד מסויים, ולעיתים גם מתוך רגשי אשמה והתגוננות. ואם טעה בצורת הסתכלותו הדבר משפיע על התנהגותו. ולעיתים אותו דפוס התנהגות/חוויה/מבט נשאר איתנו גם בבגרותנו בדמות ה"ילד הפנימי". הילד הפנימי ממשיך לנהל אותנו. עוד שאלה- איך מגיעים למחילה עצמית? הרבה פעמים נראה לי שה' מחל לי אבל אני ממשיכה להקפיד על עצמי, לבקר, לשפוט ולהעניש את עצמי בחומרה. איך מגיעים למחילה עצמית ומשתחררים מכל זה? איך מוחלים לילד הקטן שפעל כמו שפעל ובבחירותיו טעה? תודה רבה

שלום רב, הצד הילדותי שנשאר בנו הוא חיובי אולם אנו צריכים לנתב אותו לצדדיים הנפלאים של הילדות. התמימות הרוך הסקרנות והפשטות צריכים ללכת איתנו לכל ימי חיינו. ילד קטן אין לו בחירה משום שהוא מרגיש תלוי במבוגרים הסובבים אותו והוא עושה את מעשיו בכדי לרצות אותם או כתגובה למה שהם לוחצים אותו אולם אדם גדול משתחרר מהתלות באחרים ומעשיו הם בבחירתו האישית. מה שאנו מוצאים בתוכנו לפעמים תגובות שאנו מבינים בשכל שאינם מתאימות אולם משהו בורח לנו ומשתלט עלינו, אני לא יודע אם לקרוא לכך הילד הקטן. אולי זה הצד הפראי הלא מעובד שלא הצלחנו לגייס אותו ולהפוך אותו לכוח מצמיח בחיים שלנו אלא לכוח שאנו עדיין לא יודעים כיצד להשתמש בו. צריך לזהות את מה שאת קוראת "הילד שבתכך" לתת לו שם ולגאול אותו, לתת לו תפקדי חיובי. כך אולי נפטר מהתפקיד השלילי שהוא בחר למשוך אותנו אליו. כל טוב