כתבתם :"ש לומר שמשה קיבל מסיני את כל ההלכות שעומדות להאמר". זכור לי שנאמר: "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם". "לוחות" – אלו עשרת הדברות."תורה" – אלו חמשת חומשי תורה."המצוה" – זו המשנה. "אשר כתבתי" – אלו נביאים וכתובים."להורותם" – זו הגמרא. אזי אולי נכון יותר לומר מצוות ולא הלכות? חוץ מזה איך אחרת להסביר עובדה שיש הבדלים בהלכה בין עדות שונות אם כולן ניתנו למשה?

שלום רב: כך מובא בגמ' בגיטין: (102-103) תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ו/ב דכתיב ותזנה עליו פילגשו רבי אביתר אמר זבוב מצא לה רבי יונתן אמר נימא מצא לה ואשכחיה רבי אביתר לאליהו אמר ליה מאי קא עביד הקדוש ברוך הוא אמר ליה עסיק בפילגש בגבעה ומאי קאמר אמר ליה אביתר בני כך הוא אומר יונתן בני כך הוא אומר אמר ליה חס ושלום ומי איכא ספיקא קמי שמיא אמר ליה אלו ואלו דברי אלהים חיים הן זבוב מצא ולא הקפיד נימא מצא והקפיד אמר רב יהודה זבוב בקערה ונימא באותו מקום זבוב מאיסותא ונימא סכנתא איכא דאמרי אידי ואידי בקערה זבוב אונסא ונימא פשיעותא מהגמ' עולה שכשיש מחלוקת בין שני תלמידי חכמים המשמעות היא ששני הדעות הינם חלק מתורת ה' דאלו ואלו דברי אלוקים חיים. ובשמים מצליחים לפשר בין הדעות השונות. זה גם מה שניתן למשה מסיני. כל טוב