- הלכה
- תפילת הדרך
שאלה
אם אני מתפללת בנסיעה, מותר לי להגיד תפילת הדרך אחרי ברוך שאמר?
תשובה
לשואלת, שלום!
אין לומר תפילת הדרך בין ברוך שאמר לישתבח. יש להמתין עד אחרי תפילת העמידה, ואם עד אז הדרך צפויה להיגמר ותפסידי את הברכה ניתן לברך בין ברכת ישתבח לבין ברכת "יוצר אור".
הרחבה:
לגבי ברכת "אשר יצר" נחלקו אחרונים האם ניתן לברכה באמצע פסוקי דזמרה: לדעת החיי אדם (כלל כ סעיף ג) אין לברכה באמצע פסוקי דזמרה אלא יש להמתין עד אחרי תפילת העמידה. אולם המשנה ברורה (סי' נא סק"ח) כתב: "כל ברכת הודאה מותר לברך, כמו אשר יצר לאחר עשיית צרכיו וכיוצא בזה", ומקורו ב'דרך החיים'. והסביר בביאור הלכה (ד"ה צריך ליזהר) שעדיף לנהוג כך מאשר להמתין כדעת החיי אדם, שמא עד אז יצטרך שוב לשירותים ונמצא שהפסיד את הברכה הקודמת.
מלשון דרך החיים והמשנה ברורה "כל ברכת הודאה" משתמע שההיתר להפסיק באמצע פסוקי דזמרה הוא רק לברכות של שבח והודאה לה', מפני שזהו חלק מהעניין של פסוקי דזמרה, כפי שאנו אומרים בברכת "ברוך שאמר": "ונגדלך ונשבחך ונפארך", וכך בסיום פסוקי דזמרה "ישתבח שמך", ולכן אמירת דברי שבח והודיה לה' בין שתי הברכות הללו איננה הפסק בעניין אחר. כך הסביר זאת בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' יד), וציין לערוך השולחן (סי' נא ס"ה), שנימק את ההיתר לענות אמן באמצע הפסוקים: "שהרי אמן לא גריע מכל השירות ותשבחות". אם כי, באגרות משה עצמו העדיף את דעת החיי אדם, משום שהשבח הראוי בין ברכת "ברוך שאמר" ו"ישתבח" הוא אמירת פסוקי שבח ולא ברכות שלמות נוספות.
תפילת הדרך איננה ברכת שבח והודיה לה', אלא בקשה. ממילא, נראה שלכל הדעות היא מהווה הפסק בעניין אחר שאינו קשור לפסוקי דזמרה, ולכן אין לאומרה בין ברוך שאמר לישתבח.
ב'חיי אדם' כתב כאמור להמתין עד אחרי התפילה, אבל ציין להמשך הדיון ב'נשמת אדם', ושם הציע להמתין עד אחרי ישתבח. כיוצא בזה כתב בתהלה לדוד (סי' נג סק"א), שבין ישתבח לברכות קריאת שמע "מותר להפסיק לצורך מצוה" כגון ברכת אשר יצר. לכן, אם יתכן שתפסידי את תפילת הדרך בהמתנה עד אחרי התפילה עדיף לברכה אחרי ישתבח.