שלום שאלתי היא על איזה אב או תולדה עובר המשתמש בחשמל בשבת, ואעפ"י שעניתם על שאלות דומות לא ברור לי כל צרכי: רוב העולם לא קיבל את חידוש החזו"א שיש בחשמל איסור בונה וכן את החידוש שיש בכך איסור מוליד דרבנן כי חז"ל לא גזרו על חשמל. כמו כן לגבי חוט להט במנורה שאומרים שיש כאן מחמם מתכת, הרי חימום מתכת היא מלאכה שנעשית ע"י אש ואילו כאן ישנו חימום על ידי דבר אחר שלא היה במשכן וכמו שמותר לבשל בחמה!! אם כן, מדוע שבישול בחשמל יהיה גרוע מבישול בחמה שמותר לכתחילה? תודה רבה

ב"ה שלו-ם וברכה הרמב"ם פוסק: א) " ...המחמם את המתכת עד שתעשה גחלת הרי זה תולדת מבשל " (שבת ט, ו) ב) " ...וכן המדליק את הנר או את העצים בין להתחמם בין להאיר הרי זה חייב. המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב "(שם יב, א). הראב"ד הקשה למה לא חייב משום מבשל? המגיד משנה באר:" שכל דבר שהוא עצמו נעשה אור ושורף אין ראוי לומר המבשל אלא מבעיר...". הלחם משנה(שם) מבאר שאין סתירה בלשון הרמב"ם אלא בתחילה שמרופף את הברזל חייב משום מבשל ואחר כך כשבוער חייב משום מבעיר, וכוונת המגיד משנה שחייב גם משום מבעיר. לא מצאתי שחילקו במבעיר מי גרם להבערה לכן החיוב על מבעיר הוא על התוצאה ולא חשוב מה הגורם להבערה. יש להבהיר שלפי הרמב"ם חיוב מבעיר ברזל זה רק כאשר מתכון לצרף אולם לפי רש"י(שבת מב., קלד.) והיראים יש חיוב הבערה במתכת כי צורפי זהב היו מתיכים אותה עבור מלאכת המשכן(אבני נזר רכ"ט,י"ז). בברכה הרב חגי בר גיורא