- הלכה
- שאלות כלליות
7377
שאלה
שלום וברכה,
במשך שנים רבות אני מברך על מצות ציצית מוקדם בבוקר (בזמן המותר ללבישת ציצית) ואומר יהי רצון וכו’. לאחר מכן כשאני מגיע לאחר כשעה או יותר לבית הכנסת לתפילת שחרית אני מתעטף בטלית ומברך על עטיפת ציצית, לשם יחוד לפני ויהי רצון וכו’. לאחרונה שמעתי שמברכים רק על עטיפת ציצית כלומר על הטלית ופותרים את הטלית הקטן. האם כך ראוי לנהוג? (אני אשכנזי, ושורשי הוא בחסידות). האם כל הברכות שברכתי עד כה היו לבטלה ומה התקנה? האם יש דיעה מצדדת בדרך שעשיתי עד כה (לא העלתי בדעתי אפילו לשאול כי עד לחתונה שמתי טלית קטן ולאחר החתונה פשוט הוספתי טלית ולא חשבתי לבטל את הברכה על הטלית הקטן) ומדוע אין כאן את הכלל של ברכה על מצווה עובר לעשיתה? ומה לעשות בעתיד?
ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה
יש מס' חששות בברכה על טלית קטן.
בעקבות כך התפשט המנהג לא לברך עליו אלא על הטלית גדול ובכך לפטור את הקטן [הליכות שלמה / ילקו''י /פס''ת ועוד פוסקים המובאים במקורות בהמשך].
אף שעובר זמן בין לבישת טלית קטן ללא ברכה לבין הברכה בבית הכנסת על הטלית גדול, עדיין נחשב עובר לעשייתן [הליכות שלמה] שכן מתכוון בעת הלבישה לברך בעתיד ,ובעת הברכה עדיין טלית קטן עליו וא''כ מברך ומיד מקיים מצווה. נמצא בעצם שהכל המשך אותה מצווה [שו''ת בצל החכמה ח''ד, קמט].
הברכות שברכת עד כה מסתמא היו על טלית קטן שיש בה שיעור ולכן אינן לבטלה [ילקו''י].
מה גם שמצאנו קצת הנוהגים כן לברך גם על הטלית קטן וכפי שעשית [פס''ת ח,טז ובהערה 153].
אמנם מעתה כדאי לעשות כמנהג שהתפשט לברך על הגדול ולפטור את הקטן.
מקורות והרחבה
יש מס' חששות בברכה על טלית קטן:
1. פעמים שאין בו שיעור. פעמים היה בו שיעור בהתחלה אך בעקבות הכביסה התכווץ לפחות מהשיעור.
2. פעמים נקרעים חוטי הציצית.
3. שמא אין ברכה על בגד שאין יוצאים איתו לשוק.
4. ישנה מחלוקת בנוסח ברכת טלית קטן.
5. ישנה מח' אם יש חובת הטלת ציצית בבגד שאין מתעטפים בו אלא לובשים אותו בלבד.
6. ישנה מחלוקת אם ההליכה מביתו [שלבש שם טלית קטן] לבית הכנסת [שילבש שם טלית גדול] נחשבת הפסק. אם לא נחשב הפסק, נמצא שמברך פעמיים על ציצית ללא הפסק.
בעקבות חששות אלו, ישנם הנוהגים לא לברך על טלית קטן אלא מתכוונים לפוטרו בעת שמברכים על הטלית גדול [דרכי משה סימן ח,ג ובמשנ''ב סימן טז,א בטלית פחות מהשיעור /מג''א טז,ב ע''פ מהר''י בן חביב ומשנ''ב טז,ד כשאין גדול יוצא בו לשוק /,בילקו''י סימן טז,ב ובהערות שם / פסקי תשובות ח,טז גם ע''פ משנ''ב ח,כד שהמנהג לברך על הגדול ולפטור את הקטן/ הליכות שלמה הלכות תפילה פ''ג סע' י ובהערה שם אות יח/ דעת נוטה ח''ב לגר''ח קנייבסקי סימן קלו /הלכה ברורה ח,כ]
בהליכות שלמה שם מבואר שאף שאין חששות אלו, ייתכן עדיין להורות לברך על הגדול ולפטור את הקטן כיון שלפעמים מצוי החשש הזה.
אף שאת הברכה על הטלית גדול יברך אחר זמן מלבישת טלית קטן, עדיין זה נחשב 'עובר לעשייתן', כיון שיש המשך למצווה זו.
כך כתב שו"ת בצל החכמה חלק ד סימן קמט :
' ב) יתר על כן הרבה בני אדם לובשים בבוקר טלית קטן ואין מברכין עלי' רק מכוונים לפטור גם אותה בברכה שמברכין אח"כ על טלית גדול... א"ו כיון שעומד לפטור אותה בברכה שיברך אח"כ על הט"ג ויהי' עדיין עובר לעשייתן שפיר דמי ללבשו תחילה בלי ברכה.
ג) נוסף על כך מבואר בשו"ע או"ח (סי' ל' סעי' ג'), הי' רוצה לצאת לדרך בהשכמה מניחם וכשיגיע זמנן ימשמש בהם ויברך וכו' ע"ש. ועיי' משנה ברורה (שם סקי"ב) שכ', דיכול גם לכוון שלובשם לשם מצוה כיון דקיי"ל לילה זמן תפילין הוא ואפי' הי' לו מקום לשומרן ג"כ מותר ללובשן כיון דליכא למיחש שישן בהם ע"כ. הרי אף דמצוה לברך עובר לעשייתן, הכא כיון שאי אפשר לו לברך מותר לו לקיים המצוה מבלי שיברך עלי' לפני קיומה. ואף שאפשר הי' לו שלא לקיימה רק אחר זמן כשיהי' כבר בידו לברך על קיומה עובר לעשייתה, שהרי מיירא גם בהי' לו מקום לשמרם עד שיגיע זמנם ולא הי' צריך להניחם בביתו ולכוון לצאת יד"ח מצוה בשעה שעדיין לא הגיע זמנם ואסור לו לברך על הנחתן, א"ו כיון שגם אחר שיברך ישארו התפילין עליו ותהי' הברכה עובר לעשייתן על מה שיהיו עליו מאז ואילך שפיר דמי.
ד) וכן מבואר ברמ"א (סי' ס"ו סעי' ב') בשכח להניח ציצית יכול להניחם בין הפרקים אבל לא יברך עלי' עד אחר התפלה. ועיי' משנה ברורה (סי' נ"ד סקי"ג) לענין תפילין שאם לא נזדמן לו עד שהתחיל ברכו יניחם בלי ברכה וכשיגיע קודם אה"ר ימשמש בהן ויברך עליהן ע"ש בשם הא"ר והפרמ"ג. הרי התירו בכל אלה לקיים המצוה מבלי שיברך עלי' תחילה, על סמך שיברך עלי' אח"כ.
ה) ולהסביר הענין נלענ"ד בס"ד עפ"י המבואר בהלכות הרא"ש (סוכה פ"ד סי' ג') שבתחילה מביא דעת הרמב"ם שיש לקדש מעומד משום עובר לעשייתן וכ' עליו ולדבריו הי' צריך לברך קודם שיכנס בה דהכניסה היא המצוה לא הישיבה וכו' א"ו כיון דמצות סוכה היא אכילה וטיול אם מברך אחר שישוב מקרי שפיר עובר לעשייתן כדאיתא בירושלמי וכו' העושה ציצית וכו' נתעטף ואומר אשר קב"ו להתעטף בציצית אלמא אעפ"י שכבר נתעטף מברך לפי שהמצוה נמשכת כל זמן שהוא מעוטף ועומד וה"נ בסוכה המצוה נמשכת כל זמן אכילה וכו' ור"ת פי' לפי שעיקר הקבע שאדם עושה בסוכה היא אכילה אבל שאר טיול ושינה שעושין בסוכה טפלין לגבי האכילה והיא פוטרתן וכו' עכ"ל. מבואר שאם כי מיד עם הכנסו לסוכה הוא מקיים מצות סוכה אינו מברך לישב בסוכה רק בשעת אכילה וכל מה שיושב שם לפני האכילה קודם שבירך נפטר למפרע בברכת הסוכה שהוא מברך אח"כ על האכילה, דכיון שהכל מצוה אחת טפלים הטיול והשינה אל האכילה. וכן מפורש בטו"ז (סי' תרל"ט סק"כ) שכ' כי הדבר פשוט שכל מה ששותין קודם האכילה כגון יי"ש בקביעות א"צ ברכת סוכה כי האכילה שיברך עלי' אח"כ פוטר אפי' מה שלפני' ומביא ראי' מפסקי הרא"ש הנ"ל עש"ה. - ועיי' בספרי שו"ת בצל החכמה (ח"א סי' א' אות ח"י וח"ב סי צ' אות ב') באינו יכול לברך ברכה"ת, שמותר לו ללמוד ולברך אח"כ ע"ש.
ולכן בכל הני דלעיל (אות א - ד) כיון שהכל המשך מצוה אחת הוא, גם אם לא בירך בתחילת קיומה נפטר הכל במה שהוא מברך אח"כ כיון שהכל חדא מילתא היא. ואף שחלק המצוה שלפני הברכה אינו טפל אל החלק שאחרי' ונמצא אינו דומה לטיול ושינה בסוכה שטפלים הם לאכילה שמברך עלי' אח"כ ושפיר הם נגררים אחר האכילה ונפטרים עי"כ בברכה שמברך על האכילה, משא"כ הנך דלעיל (אות א - ד). אין הכי נמי ולפיכך בודאי לכתחילה היכא דאפשר צריך לברך קודם התחלת קיומן, כי רק בברכת סוכה כיון שהכל טפל לאכילה גם לכתחילה יכול להכנס לסוכה לקיים המצוה ואינו מברך רק על האכילה שאח"כ שהיא העיקר והכל טפל אלי', משא"כ במצות ציצית ותפילין הנ"ל (אות א - ד) שאין חלק מהן טפל אל חלק אחר, חובה עליו לברך מיד קודם תחילת קיומן ומ"מ כשיש מניעה מלברך א"צ להמנע בשביל כך מקיום המצוה אעפ"י שאפשר לו כהך דלעיל (אות ג'), אלא מקיימה ואח"כ מברך באמצע קיומה ונפטר בה גם מה שקיים קודם שבירך כיון שהכל המשך מצוה אחת היא וכמו שביארתי'.
אם אכן יש בטלית קטן שיעור מוסכם שאפשר לברך עליו [96 ס''מ על 48 ס''מ. מודדים את הטלית עצמה ללא הנקב של בית הצוואר] וכן הציציות לא נקרעו באופן הפוסל אותם, אפשר מעיקר הדין לברך גם על הקטן [ילקו''י שם].
חיים טובים ומבורכים לך ולכל ישראל.