נוסח התפילה של אבותי הוא נוסח אשכנז. ברוב בתי הכנסת בהם אני מתפלל ביום יום, לעומת זאת, מתפללים בנוסח המכונה "ספרד" (לא עדות המזרח). בית הכנסת ביישוב שלי, למשל, ובית הכנסת בישיבה בה אני לומד. השאלה שלי היא, כיצד עלי לנהוג לגבי נוסח התפילה - במיוחד במקומות הבאים בתפילה: א. ברוך שאמר ו"הודו" ב. קדושה (במיוחד בשבת שבה הנוסח שונה למדי) ג. סיום התפילה - סדר הקטעים בין הנוסחים שונה. כמו כן, רציתי לדעת עד כמה עלי להשתדל להתפלל בבית כנסת שבו הנוסח הוא כנוסח אבותי - אם זה בא על חשבון דברים אחרים (בית הכנסת יותר קטן, רחוק, וכו’)

הכלל הוא שבמקום שתכוון יותר שם עדיף להתפלל. הכלל השני, שתתפלל בסידור נוסח אשכנז, ובכל מקום שהקהל כולו אומר בקול רם, תנהג כחזן. לפיכך, בפסוקי דזמרה תאמר כפי הנוסח שלך. בקדושה עדיף שתאמר כמו החזן, או שתאמר בשקט כנוסח שלך, ובסיום התפילה הינך רשאי לבחור כיצד לנהוג, ובכל מקרה אל תשב כשהשאר עומדים ב"עלינו לשבח".