חז"ל אמרו כי לא בריא לשתות את שמן הזית בפני עצמו כי זה מזיק, ולכן אין מברכים עליו כששותים אותו בפני עצמו, אלא רק כאשר הוא מעורב במשקים אחרים. היום גילו כי שמן הזית מועיל... גם כשהוא בפני עצמו... ויש הרבה אנשים ששותים אותו א. האם חכמינו חלילה טעו? ב. מה לגבי התקנה לא לברך על שמן זית? הרי היום הוא בריא... ויש אנשים ששותים אותו בפני עצמו יום יום...?!

שלום וברכה! א. לגבי השאלה האם דברי חז"ל בעניין זה הם מוטעים: ראשית, ההנחה שחז"ל כתבו שהשמן מזיק לגוף, אינה פשוטה. בסוגיה (ברכות ל"ה ב) נאמר שבשתיית שמן זית אין מברכים משום ש"אוזוקי מזיק ליה", אבל נחלקו המפרשים בביאור העניין: רש"י מפרש כפי שהבאת, ששתיית השמן מזיקה לגוף האדם. אולם מפרשים אחרים פירשו שלא השמן מזיק לאדם אלא האדם מזיק לשמן - שתיית השמן אינה נחשבת כשתייה נורמלית, משום שהאדם אינו נהנה ממנה, ולפיכך זה כמו שאדם שורף שמן או שופך אותו, שהוא מזיק לשמן ומפסיד אותו מבלי ליהנות. (עיין למשל בריטב"א שם שפירש כך, ובמאירי שהביא את שני הפירושים. והפירוש השני מסתייע מהמשך הדברים בגמרא, שמי ששותה שמן של תרומה דינו כמזיק תרומה ולא כאוכל תרומה.) גם לפי פירוש רש"י, אין כאן טעות. ברור שמי ששותה שמן זית בכמות גדולה, כפי ששותים מים או משקאות אחרים, זה מזיק לו. ככל הידוע לי, גם אותן שיטות בריאותיות שממליצות על שתיית שמן זית, ממליצות על שתייה של כמות קטנה, כף או שתים ביום ולא יותר. דהיינו שזה כמו תרופה או ויטמינים, שבכמות קטנה זה מועיל אבל ביותר מכך זה מזיק. עוד יש להעיר, ששיטות בריאותיות אלה אינן מוסכמות, ויש רופאים ואנשי תזונה שסוברים שאין בשמן זית תועלת בריאותית. זו כמובן עוד סיבה שלא להיחפז לקבוע שדברי הגמרא בעניין זה הם טעות. ב. לגבי הברכה: כפי שאמרנו, ישנם שני הסברים מדוע אין לברך על שמן זית: משום שהוא מזיק לגוף, או משום שאין נהנים ממנו. שני ההסברים נפסקו להלכה, ולפיכך נפסק שגם במצב שהשמן אינו מזיק לאדם, כגון שהאדם זקוק לו לרפואה, אין לברך עליו משום שאין נהנים ממנו (עיין שולחן ערוך ר"ב, ד, ומשנה ברורה שם כ"ז). הדבר דומה לתרופות שאינן טעימות, שאין מברכים עליהן, אף שהן מועילות לגוף (עיין שולחן ערוך ר"ד, ח, ומשנה ברורה שם מג). ממילא, גם אם אדם סובר שהשמן הוא בריא ושותה מעט שמן בכל יום למען הבריאות, אין הוא מברך על כך, משום שאין נהנים משתייה זו. אם אדם מסויים כן נהנה מטעם השמן, אז אכן יברך עליו "שהכל" (פסקי תשובות ר"ב, יא).