ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- מידות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
אמרו חכמים: "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". צרות רבות באו לעולם בגלל רדיפת הכבוד. מה גרם לקורח שיאבד הוא וכל עדתו, אם לא הכבוד? מקרא מפורש הוא: "ובקשתם גם כהונה"?! וחכמים אמרו, כי כל מחלוקתו של קורח היתה מפני שראה שאליצפן בן עוזיאל נשיא, וקורח היה רוצה שהוא יהיה הנשיא במקומו. הכבוד הוא שגרם לפי דעת חכמינו למרגלים שיוציאו דיבה על הארץ, וגרמו מיתה להם ולכל דורם מפני שדאגו פן יתמעט כבודם כאשר יכנסו ישראל לארץ שאז הם לא יהיו יותר נשיאים ויעמידו נשיאים אחרים במקומם. זה מה שגרם לחטא המרגלים. מה גרם לשאול שהתחיל לרדוף את דוד? הכבוד. שכאשר אמרו הנשים: "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו", שבחו את דוד יותר משאול ומאז נעשה שאול עוין את דוד.
אילולא הכבוד היה אדם מסתפק במועט. פרנסתו היתה קלה ולא היה צריך להתייגע ולעמול להעלות את רמת החיים כל הזמן. אלא שאדם לא יכול להרשות לעצמו לפגר אחרי אחרים. הכבוד לא נותן לו להראות פחות מאחרים. יש אנשים שסובלים חרפת רעב ומוכנים לקבל טובות וצדקות מאחרים ובלבד לא לעסוק בעבודה שאינה לפי כבודם. הם חושבים שאם יעסקו בעבודה פשוטה יפגע כבודם. וההיפך הוא הנכון! זה כבוד מדומה, וחכמים כבר דברו על כך ואמרו: "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות", "פשוט נבלה בשוק ולא תאמר: איש חשוב אני, כהן אני". עדיף לעסוק במלאכה בזויה ולהתפרנס, מאשר להיות בטל ולהיות תלוי באחרים. ועוד אמרו: "לעולם יעבוד אדם עבודה שהיא זרה לו ואל יצטרך לבריות". כלל הדברים: הכבוד הוא מן המכשולות היותר גדולים אשר לאדם, ואי אפשר לאדם לעבוד את ה' יתברך ולהיות לו עבד נאמן כל זמן שהוא חס על כבוד עצמו. דוד המלך לא חס על כבודו, והיה שפל בעיניו ועסק בכבוד שמים, בכבוד ה' יתברך, והיה מרקד ומפזז לפני ארון ה' ולא חשב שזה אינו לפי כבודו, אלא אדרבא, זהו כבודו שהוא מכבד את ה'. אמרו חכמים: "אין כבוד אלא תורה", שנאמר: "כבוד חכמים ינחלו". ומה שזולת התורה אינו אלא כבוד מדומה, כוזב, כבוד של הבל, שאין בו ערך וראוי להינקות ממנו נקיון גמור.
אכן, אין זה פשוט כלל להינקות ממידת הכבוד, אך זה אפשרי וצריך לדעת שזה לא כל כך קשה כמו שזה נראה במבט ראשון. ומי שמתגבר על מידותיו, בורח מן הכבוד, הוא נעשה משוחרר משעבוד קשה ונעשה מאושר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
