ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- מותר ליהנות מהחיים?
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מצד אחד מוצאים אנו בדברי חכמים שאמרו: "לא דייך במה שאסרה תורה, שאתה בא לאסור עליך דברים אחרים?" ומאידך אמרו חכמים: "קדש עצמך במותר לך". מצד אחד אמרו חכמים שעתיד אדם ליתן דין לפני המקום על כל מה שראו עיניו ולא רצה לאכול ממנו, אע"פ שהיה מותר לו והיה יכול, ואם מנע את עצמו הוא ייתן את הדין כי צריך להנות ועל מנת כן נבראו הדברים המהנים. ומאידך חכמינו סיפרו שרבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא בשעת מיתתו זקף עשר אצבעותיו ואמר: "גלוי וידוע לפניך שלא נהנתי מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה שלי". הווי אומר שרבי השתבח בזה שהיה פרוש מהנאות העולם ולא נהנה מהם כלל. הם אמרו: "היושב בתענית נקרא חוטא", והם אמרו: "היושב בתענית נקרא קדוש".
מדברי חכמים יש ללמוד שיש פרישות טובה ויש פרישות רעה. אם אדם פורש מדברים חיוניים שהוא זקוק להם - זו מידה רעה, אם אדם פורש מדברים מיותרים - זו מידה טובה. אדם שמרבה לשבת בתענית והוא נחלש מזה, מצב רוחו יורד, הוא נעשה מריר, ביקורתי ומתוח, עליו נאמר: "היושב בתענית נקרא חוטא". התענית רק מזיקה ואין לה כל ערך חיובי. אבל אדם חזק ובריא שהתענית לא מחלישה אותו, אלא מביאה אותה להרגשה של התרוממות, הוא מרגיש יותר זך, יותר רוחני, משוחרר מהתלות באוכל, עליו נאמר: "היושב בתענית נקרא קדוש". כי הפרישה מעסקי הגוף ביום התענית, אינה רק מרחיקה מהחומר אלא גם מרוממת אל הרוח, מוסיפה קדושה. ותענית שמוסיפה קדושה היא חיובית. המצמצם את אכילתו יותר מהראוי ומונע מעצמו את הדרוש לבריאות הגוף והנפש, זו פרישות רעה, ומאידך: המפריז באכילה ואוכל יותר ממה שהוא צריך, גם זה מזיק לגוף ולנפש. פרישה מדברים מיותרים ומופרזים היא מידה חיובית, ולא רק מפני שזה לא בריא מבחינה גופנית, אלא מפני שכל משיכה אחרי דברים מיותרים, היא מבוא לכישלון באיסורים כי כשאדם יש לו משיכות, אם אינו מוצא דרך למלא את מבוקשו באופן המותר, הוא נמשך לדבר האסור ועלול להיכשל בו. הדברים אמורים בין באכילה, ובין בדברים שבינו לבינה. אם אדם מפריז בדברים המותרים, המשיכה מתרבה ואח"כ יש קושי להתגבר ולשמור על הגבולות שבין האסור והמותר.
אבל לא רק בגלל הצורך להתרחק מנטיות שיכולות להביא לידי איסורים, יש מקום לרסן את הכוחות ולפרוש גם מדברים המותרים, לא רק בשל התוצאות האלה, אלא מפני שעצם נטיות הנפש, עצם המשיכה להנאות השונות מנמיכה ומצמצמת, ומשעבדת את האדם ליצריו, והפרישות הנכונה משחררת את האדם משעבודים אלו. הווי אומר, אין אדם רשאי לפרוש מכל דבר שמחזק את כוחותיו, שמוסיף לו שמחה, שמרחיב את דעתו, ואם הוא פורש מדברים כאלה הוא עתיד ליתן את הדין כי לכך נבראו הבריות הטובות, כדי להנות בהם בני אדם. אך יש לפרוש מהפרזה בהנאות גם שהן מותרות, כי הפרזה בהן אינה מוסיפה שמחה אלא גירוי, אינה מחזקת אלא מחלישה, אינה מרחיבה את הדעת אלא מחריבה את הדעת.
מותר ליהנות מהחיים? (4)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
1 - 26. בביאור מידת הפרישות
2 - 27. המשך מידת הפרישות
3 - 29. פרישות מביאה לטהרה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
