ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה על הבית דין שלא לקבל עדות בעל עברה, שנאמר: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" (שמות כ"ג)
סיפורה של מצוה
מחזה מרשים היה לראות מידי יום כיצד הרחוב היה מתרוקן מאנשים, החנויות נסגרות והפעילות השוקקת בדרך כלל פוסקת כמעט לחלוטין למשך כחצי שעה. כחצי שעה לאחר חצות היום, בזמן מנחה גדולה, היו כל הסוחרים סוגרים את החנויות, ורצים להתפלל מנחה בבית הכנסת הסמוך לאולם בית הדין שהיה ברחוב הסמוך. בדרכם לבית הכנסת היו מושכים איתם את העוברים ושבים לבוא ולהתפלל, כשלטענה הידועה של "אני אתפלל במניין מאוחר יותר", ענו כי מאוחר יותר לא תהיה להם את הזכות להתפלל במחיצתו של הגאון, הרב הראשי לישראל, מרן הראי"ה קוק, וכי אם הסוחרים מוכנים להפסיד עבודה, כולל רבים שאינם שומרי תורה ומצוות, אזי יכול גם עובר אורח לבוא ולהתפלל.
אוירה מיוחדת שרתה בבית הכנסת - התפילה המתונה, ושיעורו הקצר של הרב לאחר התפילה נתנו לכל אותם יהודים, צעירים ומבוגרים, מטען רוחני עצום, וביחוד שלאחר התפילה הרב היה מתעכב ומברך את כל הזקוק לברכה.
אותו היום סתם יום של חול היה, ללא שום סימנים מיוחדים של אירוע חריג. הש"ץ סיים את תפילתו, וכנהוג המתין לרב שיסיים על מנת להתחיל בחזרת הש"ץ. אולם, הרב במקום לסיים את תפילתו בזמן הרגיל, סימן לש"ץ להתחיל בחזרה מבלי להמתין לו. כשעמדה התפילה להסתיים תמהו המתפללים על אורך תפילתו של הרב. הם המתינו עוד שעה קלה בתקוה כי הרב יסיים תיכף ויעביר את שיעורו היומי, אך משראו כי הרב שקוע בתפילה עמוקה ללא שום סימן כי עומד הוא לסיים, התפזרו איש לדרכו.
לעת ערב רבים מהמתפללים התקבצו ובאו לתפילת ערבית. הנכנסים שפשפו את עיניהם בתדהמה, הרב עדיין עמד בתפילה, ובחשבון שעשו נמצא כי הרב עומד בתפילת שמונה עשרה קרוב לשש שעות. הרב היה נראה כשקוע בעולם אחר, ובלב המתפללים הייתה תחושה מעורבת של התפעלות, וגם קצת חשש מהסיבה שבגינה הרב החליט להאריך כל כך בתפילתו. דקות ספורות לאחר שקיעת החמה הרב פסע שלוש פסיעות אחורנית וסיים את תפילתו, נהרה הייתה שפוכה על פניו, והרב היה נראה עייף אך מרוצה מאוד.
לימים סיפר זאת הצדיק הירושלמי, ר' אריה לוין זצ"ל, והוסיף את טעמו של הרב מדוע האריך כל כך בתפילה. מסתבר כי באותו היום בית הדין בראשותו של הרב היה אמור לסיים נתינת גט לאשה. משהגיע עת כתיבת הגט הבחין הרב כי אחד העדים רושם לעצמו רשימות אישיות על דף נייר שהוציא מכיסו. הרב התבונן ושם לב כי מדובר בדף רשמי של הבנק ה'אנגלו-פלשתינה'. בירור קצר העלה כי האיש עובד כפקיד בבנק, והרב הבין כי האיש לקח מהבנק דף נייר לצרכיו האישיים. הרב חשש כי בנייר יש שווי של פרוטה, וממילא נמצא כי האיש הינו גנב שמשמעותו היא שהוא פסול לעדות, וכי הגט עלול להיפסל. הרב רצה להחליף את העד, אולם לא מצא את הדרך לעשות זאת בלי שהעד יפגע ובלי חלילה להלבין את פניו. לכן הרב משך את הדיון עד לתפילת מנחה, אז עצר את המשך הדיון, היות עליו להתפלל במניין הקבוע, או אז האריך בתפילה כל כך עד לשקיעת החמה שאז כבר אי אפשר להמשיך לדון וממלא הדיון נדחה למחרת, אז כבר הופיע עד אחר, כשר, שחתם על הגט.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
87 - לא תגורו
88 - "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס"
89 - "לא תטה משפט אביונך בריבו"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
