ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא למנוע מלהציל חברו מסכנה, שנאמר: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט).
הכאב היה גדול מנשוא, כאב שהלך והצטבר עם השנים. מספר הרופאים אצלם ניסה למצוא מזור למחלתו, היה כמספר הרופאים שהיו בכל האזור המורחב בו התגורר, אך ללא הועיל - הרופאים לא ידעו להגדיר מהי מחלתו, ולא ידעו כיצד להקל עליו את הייסורים הנוראים מהם סבל. לכן כששמע על רופא מומחה שהגיע למספר ימים לווילנא, רופא שמבין בתחומי המחלות מהם סבל, לא התעצל ועשה את כל הדרך הארוכה והמפרכת עד לשם, בתקווה שיספיק להגיע לפני שהרופא עוזב. משהגיע לווילנא הפעיל את כל קשריו אצל עשירי העיר שיארגנו לו פגישה אצל הרופא המומחה. לאחר מאמץ רב, וממון רב עוד יותר, הגיע היהודי לבדיקה אצל הרופא. הרופא בדק את כל מסמכיו של החולה, ולאחר בדיקה גופנית קלה, אמר כי הוא יודע בוודאות מהי המחלה השוכנת בגופו. אולם, הוסיף בקול נוגה להחריד, אין לרפואה שום קצה חוט כיצד לטפל במחלה קשה זו...
האיש כמו חשכו עיניו. אם עד כה ציפה לאותו רופא שיאתר את המחלה ואז יוכל למצוא לה את התרופה המתאימה, כאן הבין כי כלתה אליו הרעה, עד שבקושי יכל לצאת מהרופא ברגליים רועדות. הוא התיישב מחוץ לדלת חדרו של הרופא, ופרץ בבכי סוער שנמשך שעה ארוכה. משנרגע, פנה אליו יהודי אחר ששהה במקום ושאלו לפשר בכיו. מששמע את הסיפור יעץ לו לנסוע לגדול הדור - החפץ חיים זצ"ל, ולהתברך ממנו. האיש התלבט אם לקבל את ההצעה, היות וכבר היה אצל החפץ חיים, שברכו בברכה רפה, כמי שאומר שאכן אין תרופה למחלתו, אולם הלה לא הרפה וטען כי אין מה להפסיד מלנסוע שוב להתברך, ומי יודע אם לא הגיעה כעת שעת כושר מתאימה. החולה שידע כי אין לו מה להפסיד וכי כלתה עליו הרעה, הסכים, ופנה לראדין לביתו של חפץ חיים.
משנכנס לחפץ חיים פרץ בבכי מרטיט, כפורק מעליו סבל של שנים רבות. החפץ חיים שמע בכאב את סיפורו של היהודי. משסיים, שקע הרב בהרהורים, ולבסוף אמר לו שילך לרב במקום מסויים ויתברך ממנו, וברכתו תועיל לו לרפואה. אולם אז הוסיף הרב ואמר - כי הברכה תועיל בתנאי בל יעבור כי אל לו לספר על העניין לאיש! היהודי נסע במהירות לאותו רב אליו הופנה, ואכן תוך מספר שבועות המחלה חלפה כלֹא הייתה.
עברו מספר שנים ואחותה של אשתו חלתה באותה המחלה בדיוק. בני משפחתה שידעו כי הוא חלה באותה מחלה ונרפא ממנה, שאלו אותו מהי התרופה בה השתמש. אולם האיש שזכר היטב את התנאי שהתנה עימו החפץ חיים לבל יספר לאיש אודות רפואתו, מילא פיו מים. מהר מאוד עלו הטונים וכמעט שהגיעו לכדי תגרת ידיים. אולם אז נזכרה אשתו באותו רופא אצלו היה בעלה לפני שהתרפא והבינה כי הוא נתן לבעלה את התרופה שהועילה לבסוף. לא היה קל לאתר את הרופא, אולם משהגיעו אליו, שמעו ממנו בדיוק את אותם הדברים אותם השמיע מספר שנים קודם לכן - אין תרופה למחלה! מששמעו זאת, הבינו האשה ואחותה כי לבעל היתה תרופה אחרת, וממילא רק רשעות היא מצידו שלא לחשוף אותה בפניהם. וכך החלו למרר את חייו של האיש, עד שנשבר וסיפר להם על ביקורו אצל החפץ חיים, והרב אליו נשלח.
למחרת כשהתעורר הרגיש האיש כאבים מוכרים... בהלה עצומה אחזה אותו, וכבר באותו יום שכר עגלה ונסע במהירות לחפץ חיים שעוד היה בחיים, בגיל מופלג, היות והבין שהמחלה הנוראית שבה אליו לאחר שסיפר כיצד התרפא. מששמע החפץ חיים את דבריו, התכסו עיניו בדמעות, ואמר כי לצערו אין ביכולתו לעזור לו: "פעם שעברה הרפואה הגיע לאחר שצמתי והתענתי עבורך שלושים יום!! אולם כעת משזקנתי לצערי אין ביכולתי לסייע לך שוב..." .
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
92 - "לא תלך רכיל בעמך"
93 - "לא תעמוד על דם רעך"
94 - "לא תרצח"
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










