ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
המדרש מגלה שהתורה קוראת לחומר הבניה הזה 'עֲצֵי שִׁטִּים', כדי לרפא את החטא שישראל עתידים לחטוא במקום שנקרא 'שִׁטִּים'; ולכן צריכים לתת עץ שִׁטָּה בכל ארון שישראל יעשו. אולם דברי המדרש טעונים ברור. הארון שמשה עשה נגנז במחילות שמתחת למקדש, והוא יתגלה לעתיד לבוא ולא יצטרכו לעשות ארון חדש. ולפיכך, המדרש שמצריך לתת עץ 'שִׁטָּה' בכל ארון שישראל עושים - טעון הסבר!!
ה'מַּעְיָן' שצריך להשקות את ה'שִּׁטִּים'
צריך להבין, שהמדרש אינו חולק על דברי חז"ל; אלא שהמדרש מתכוון לשימוש התמידי במשמעות הסמלית של השמות 'שִׁטִּים' ו'שִּׁטָּה'. שִׁטִּים הוא המקום שעם ישראל נפל בו בצורה הנוראה ביותר. ישראל חטאו שם בזנות ובעבודה זרה, והם נענשו במגיפה ומתו מהם אנשים רבים - יותר משאר המקומות שחטאו בהם. כאשר הנביא יואל מנבא על הגאולה הוא אומר 'וּמַעְיָן מִ בֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים '. לכאורה אי אפשר לקשר בין המקומות הללו. בית ה' הוא המקום הגבוה ביותר מבחינה רוחנית; ואילו הַשִּׁטִּים הוא המקום הנמוך ביותר מבחינה רוחנית. חז"ל אף מגלים שהמקום נקרא הַשִּׁטִּים בגלל רוח ה' שטות ' שנכנסה שם בישראל. מדוע צריך להשקות מקום שקשור לשטות ולחטא באמצעות מַעְיָן שיצא מבית ה'?
ידועים דברי חז"ל, שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה שעוזר לו - אינו יכול לו!! כאשר אדם חטא והוא מגלה שהוא נפל למצב של 'שִׁטִּים' ושל חטא, הוא עלול להילכד במחשבה שהקב"ה דחה אותו והרחיק אותו מעל פניו. לכאורה, אם הקב"ה לא עזר לו הפעם והוא הניח לו לחטוא, הרי שהקב"ה דחה אותו ואינו משגיח עליו עוד. המחשבה הזו משרה על האדם עצבות, והיא מקשה עליו לחזור בתשובה ולהגיע למעמדו הקודם. אולם המחשבה הזו אינה נכונה. הנביא מגלה שהאדם צריך להפנים בלבו שהנפילה היתה לטובתו; והיא היתה מַעְיָן שיצא מבית ה' והופנה לעברו, אל הַשִּׁטִּים שהוא שרוי כעת בתוכם. ה'נפילה' היא סוג של השגחת הקב"ה. הנפילה אל החטא מזכירה לאדם עד כמה הוא תלוי בה'. וכאשר האדם מנצל את ההבנה הזו, ושב לחיות בהכרה שכל רגע ורגע הוא תלוי בחסדי ה', הוא דבוק בה' באמת.
עץ ה'שִׁטָּה' שצריך לשים בכל ארון
המדרש התמוה שהצריך לתת עץ 'שִׁטָּה' בכל ארון שישראל עושים - נועד להשלים את הרעיון העמוק הזה. הנביא יואל מגלה, שנפילה למצב של 'שטים' זו רפואה שה' שלח לי מהמקום הקדוש ביותר - כדי להזכיר לי כמה אני תלוי בו. אולם אפשר להשתמש ב'שטים' גם בתור רפואה מונעת. הכלי הקדוש ביותר בבית ה' היה הארון, והוא מסמל את המצבים שהאדם נמצא בהם בעשייה של קדושה עילאית, וברגשי אמונה חזקים. המדרש מלמדנו שהאדם צריך להזכיר לעצמו, שגם בזמנים הטובים הללו, טבעו האנושי לא השתנה וקיימת בו נטייה לשטות ולחטא. האדם צריך לתת לנגד עיניו - בתור רפואה מונעת - עץ ' שִׁטָּה '; גם כאשר הוא במצב מצוין שנמשל לארון הקדוש. וכדרך שאמר הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 149): "דרך האמונה היינו, בשעה שמתעלה בהרגשת גדלות הבורא - חושב מתוך אמונה בשפלות העצמי; ואינו צריך לעבור נפילות של ממש כדי לראות את שפלותו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
