340 שיעורים
זכריה הנביא והתגייסות בני הישיבות
התנא זכריה בן הקצב הוא דמות שמסמלת את זכריה הנביא, ובאמצעותו מרמזים חז"ל לפרשנות נבואתו, ולפיה בזמן הגאולה תהיה מחלוקת בדבר התגייסות בני הישיבות למלחמה
הרב מרדכי הוכמן | ט"ז כסליו תשפ"ה
ארץ אגדה: הורי שמואל ומצוות המלוכה
הורי שמואל ציפו לביאת 'מלך המשיח', והדבר מסייע לשיטה שיש מצוות למנות מלך על ישראל, ושמואל התנגד לבקשת ישראל מסיבה אחרת. תפקיד המלך לחזק את משפט התורה, וממילא יהיה ניצחון על אויבי ישראל.
הרב מרדכי הוכמן
ארץ אגדה: מזבח הזהב של שלמה
שלמה הוסיף לוחות ארז למזבח הזהב כדי להסתיר את הטבעות שלו ולסמל שזהו מקום הקבע שלו. שלמה ודויד התייחסו למזבח הזהב כאילו הוא בתוך קדש הקדשים משום שזהו מקומו העקרוני.
הרב מרדכי הוכמן | ג' חשוון תשפ"ה
משמעות וכתיבת השם פינחס
השם פינחס משמעותו בקשה מה' שיפנה ויחוס עלינו. בתורה שמו נכתב באופן מלא, אך חז"ל כתבו את שמו באופן חסר, ונטלו את האות יו"ד משמו כערבון לכך שילמד זכות על ישראל, ותגיע הגאולה השלמה ואז יחזירו אותה לשמו.
הרב מרדכי הוכמן | יב תשרי תשפ"ה
משמעות וכתיבת השם פינחס
השם פינחס משמעותו בקשה מה' שיפנה ויחוס עלינו. בתורה שמו נכתב באופן מלא, אך חז"ל כתבו את שמו באופן חסר, ונטלו את האות יו"ד משמו כערבון לכך שילמד זכות על ישראל, ותגיע הגאולה השלמה ואז יחזירו אותה לשמו.
הרב מרדכי הוכמן | יב תשרי תשפ"ה
מזבח הנחושת של שלמה
שלמה בנה את המזבח שבמקדש מאבנים, והעביר אליו את צפוי הנחושת שנעשה ממחתות השרופים, כדי להזכיר שרק לכהנים מותר להקריב במזבח שבמקדש. ספר מלכים מזכיר את המזבח רק בדרך אגב, משום שהמזבח לא הגשים את התקוות והאנשים המשיכו להקריב בעצמם בבמות.
הרב מרדכי הוכמן | ח' אלול תשפ"ד
אליהו בבית הקברות
רבה בר אבוה פגש באליהו בבית הקברות, ובגדו ספג 'ריח עלים של גן עדן', האגדה מרמזת שרבה בר אבוה קיבל במקצת את שיטת אליהו הנביא, והסכים לקבל מתנה מעשיר כדי שיוכל לחתן את בנותיו עם חתנים העמלים רק בתורה.
הרב מרדכי הוכמן | כו תמוז תשפ"ד
שולחן הזהב של שלמה
בתורה קודם שולחן הזהב למנורת הזהב חוץ מפרשיית המגדף, דויד ושלמה למדו משם להקדים את המנורה לשולחן מפני שהשולחן מסמל רדיפה אחר עשירות עודפת ואילו המנורה מסמלת את הצדיקים.
הרב מרדכי הוכמן | יח תמוז תשפ"ד
מי מריבה - תפילה מתוך מרירות
ה' תכנן שהמים יצאו מן הסלע בנס באמצעות דבור של משה, ותמוה מדוע הסכים ה' לעשות את הנס גם באמצעות הכאה. צריך להבין ש'הכאה' פירושה תפילה מתוך מרירות ומתוך תביעה.
הרב מרדכי הוכמן | סיון תשפ"ד
מדוע שלח משה מרגלים
משה ידע שהמרגלים לא רוצים לרדת מנשיאותם ויחזרו ויפחידו את העם מפני מלחמה, אך רצה שהם יחזרו ויביאו את פירות הארץ המשובחים, כדי שהצעירים ירצו להיכנס ולכבוש אותה כדי לאכול מהפירות.
הרב מרדכי הוכמן | סיון תשפ"ד
דויד המלך והאבלות על תלמידי רבי עקיבא
המסורת על תלמידי רבי עקיבא שמתו בספירת העומר שורשה בהספד שתיקן דויד על מות שאול ויונתן, שהוא בעצם 'הספד' על משיח בן יוסף. ושורשה במתח שקיים בין 'תופשי התורה'; לבין 'יוצאי הצבא' המסורת שהם פסקו מלמות בל"ג בעומר ויציאת התלמידים לירות בקשת משמעותה 'תחיית' משיח בן יוסף
הרב מרדכי הוכמן | איר תשפ"ד
המעשה שהיו מסובין בבני ברק – ורס"ג
המעשה בחכמים שהיו מסובים בבני ברק וסיפרו ביציאת מצרים כל ליל הסדר מושמט בהגדה של רס"ג,לשיטתו לאחר העיסוק בספור יציאת מצרים עדיף לעסוק בהלכות (קרבן) פסח כמו המעשה שבתוספתא.
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תשפ"ד
כמה 'מה נשתנה'? ולמה?
בנוסח הקדום של ההגדה יש רק 3 קושיות 'מה נשתנה' בדורות המאוחרים קבעו הגאונים לשאול 4 קושיות והוסיפו את המדרש בענין 4 בנים. מטרת הדגשת המספר 4 היא להביא את הגאולה ברחמים בזכות עמל התורה
הרב מרדכי הוכמן | אדר תשפ"ד
מיקום מזבח הקטורת והכיור
הציווי על בנית מזבח הקטרת והכיור הוזכר מאוחר לרמז שחל כביכול שינוי במקומם. מזבח הקטרת ראוי שיהיה בקודש הקדשים אך הוצא להיכל, והכיור ראוי שיהיה בפתח המשכן אך הוכנס מעבר למזבח העולה.
הרב מרדכי הוכמן | אדר א תשפ"ד
מסירות נפש שרה על מערת המכפלה
שרה ידעה על חשיבות מערת המכפלה וביקשה מה' שייקח את נפשה בשדה הסמוכה למערה, ואז יוכל אברהם לבקש לקנות את מערת המכפלה לאחוזת קבר, בלא שבני חת יחשדו בדבר.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשפ"ד
יוסף ותורת המספרים
יוסף מדגיש בפעולות שהוא עושה במצרים את המספר חמש ואת המספר עשר, והדבר נועד כדי לבטל את גזירת הרעב שנגזרה על המצרים ועל העולם.
הרב מרדכי הוכמן | טבת תשפ"ד
רבקה גורפת חוטמה
בפרשת תולדות האות ה והאות ק מופיעות באופן יוצא דופן, הדבר קשור למשמעויות שהתלמוד דורש בענין האותיות האלו, והוא קשור למדרש בענין רבקה שגרפה את חוטמה.
הרב מרדכי הוכמן | א כסליו תשפ"ד
הרמב"ם – ודין "הקדיחה תבשילו"
בית הלל הורו שבעל רשאי לגרש את אשתו אם היא הקדיחה את תבשילו, הרמב"ם פסק שלא כך בהתבססו על דברי הנביא מלאכי, שלפיהם מוכרחים להבין את דברי בית הלל במשמעות סמלית.
הרב מרדכי הוכמן | חשון תשפ"ד
הרמב"ם וגוג ומגוג
במשנה מובא מעשה בגויים שנכנסו לירושלים ובזכריה בן הקצב ואשתו. לרמב"ם זהו מעשה סמלי ,שמבאר את נבואות זכריה בענין הגויים שנכנסים לירושלים במלחמת גוג ומגוג.
הרב מרדכי הוכמן | תשרי תשפ"ד