ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
שאלה: מתי אפשר: להחזיר את כלי הפסח למקומם? ולהוציא את כלי החמץ מן הארונות ולהכניס חמץ לביתנו?
תשובה: "אם בקהילות ישראל מוצאי חג הפסח הוא זמן שקט הן בבית והן ברחוב, והוא מוקדש להחזרת כלים של פסח למקומם, הרי שבארצות צפון אפריקה תכונה רבה ניכרת ברחוב ובבית לקראת צאת החג ... הגה"ר דוד אסבאג זצ"ל (מרבניה הגדולים של קהילת אצווירה היא מוגאדור. חיבר ספרים, לחם ופעל למען שמירת ערכים ומסורת ישראל סבא במרוקו. היה הראשון מבין רבני מרוקו שהתייחס בהרחבה ל"חג המימונה" ולמנהגיו הרבים) כתב על כך: מהמוני העם הטועים באיסור חמץ, תוך חג הפסח, שממהרים ביום אחרון של החג ולא מחכים עד צאת הכוכבים (בתרגום משפת יהודי מרוקו, הגדת "שאר ירקות" דף ה)" ("חג המימונה", עמ' 27).
להלן התייחסות הגה"ר דוד אסבאג זצ"ל להכנות ליל המימונה - הוא מתריע נגד תופעות של כמה אנשים בהכנה המוקדמת של שולחן החג (הובאו דבריו בספר "חג המימונה", עמ' 52), וזו לשונו: "כתיב (שמות י"ב, ט"ו): 'בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם', והנה פירש הראב"ע ז"ל בחומש (שם) וזו לשונו: 'וככה ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם. בהיכנס היום הראשון כבר נשבת כל השאור מהבתים והנה תחילת יום ראשון סוף יום י"ד (בניסן) בערב, ככתוב: 'מיום הראשון עד יום השביעי'. והנה פירוש זה כי שבעת ימים שלמים הם מיום י"ד לחודש בערב שהוא סוף יום י"ד עד יום הכ"א לחודש בערב (עד צאת הכוכבים)'.
נקטינן מכל דבריו, גם כן מודעת זאת, כי כל ימי הפסח הוא חובה עלינו להיותנו שלמים הם איתנו, ולא יראה שאור בכל הבתים עד תשלום יום האחרון ... עד צאת הכוכבים.
ואל נא יאמר כל קורא מה זה, ועל מה זה. בא לאשמועינן, לא אדוני סלחני, לא אליכם אשים אקרא קורא מקרא, רק קולי ושוועתי על אנשים ריקים אשר נשאר להם, עולים על שכמם עול עוון החמץ בפסח רח"ל אשר רבנן קמאי ובתראי נתנו קולם וגם צווחו על משהו של חמץ בפסח בל יראה ובל ימצא.
והמה מרו ועצבו את רוח חכמים בדברי שוא ומדוחים, באומרם: כי אחר חצות של יום האחרון של יום הפסח כיון שעבר רובו של עצם היום כאילו יצא כל היום, והיה זה להם שטות. כטענת כפרות של האומות, אשר המה רבים ואחרי רבים להטות, ופסק דין יצא להם מפסק ראשם ל"א רח"ל וזהו מה שאמר הכתוב (שם): 'ונכרתה הנפש ההיא', ובעצם היום הזה בעוד היום גדול אינם נזהרים, והם רצים משוקדים כדי להביא שאור מחמצת הבצק פת חררה הביתה, והנה באה פת חרדה בעיני כל רואיה תסמר שער הראש פת חריבה שאין שלוה בה שמחריבת בית כל בואיה, ובאולתם ושִׂכלותם עונים ואומרים בקול רם קול ענות כאילו קנו שלימות, בסימן טוב שנה זו טובה ומבורכת, ובעלת הבית משחקת שחוק וטעות גדול הוא להם, מאין הברכה תהיה מצויה בזה מנהג הנגע הנראה בבית הרע הזה, באשר הוא נגד מנגד לצור הבורא ית"ש שהוא מקור הברכה וההצלחה וההרווחה, הכזה המקרי סימן טוב יקרא, זאת ועוד יצאו אנשים סוחרים במקח וממכר ביום טוב הזה לקנות מאת הנוכרים, כל מין ומין צמח האדמה דשאים ועשבים וכריכות שיבולים מאלמים אלומים והמה ברשות הרבים שזה הוא חילול השם ח"ו בלא בושת פנים לפני רואיהם, בכסף מלא יקנו מהם בעו"ה הכזאת יעשה בישראל? כלה מאיתם כבוד מועד וחגיגת הרגל העל פת חריבה ועולה בה יפשע גבר ואת אודות כריכות השיבולים הרעות של שעורים והחיטה, גרם נזק לנפש כי תחטא ותבלענה את מצות חג המצות. ודי בזה, לכל רואה וחוזה השם הטוב הוא יכפר בעדנו ובעדם. כי לכל העם בשגגה. שגו ברואה. כי לא עסקינן עם רשעייא. וחובה עלינו ללמד זכות וסנגורייא לאחינו. כי משגה הוא לא ידעו ומי כהחכם יודע פשר דבר והוכח לעמי ארץ במישור, ובמתק לשונו יסיר מכשול ושעה אחת ושתים מתון מתון צריכה. כי שם ציוה ה' את הברכה. ו'פי צדיק יהגה חכמה', וישמעו ויעשו את אשר ציוה ה'", עכ"ל.
לכן - וכיון שהכנה מקודש לחול אסורה - את כלי החמץ אפשר להוציא מן הארונות ואת החמץ אפשר להכניס לביתנו רק לאחר צאת הכוכבים (ויש שאומרים להמתין כשעה נוספת) - כמובן, לאחר שיבדיל. ישׂים לב שהכלים של פסח לא מתערבבים עם כלי החמץ והחמץ - מומלץ להחזיר קודם את כלי הפסח למקומם, ורק לאחר מכן להוציא את כלי החמץ.
שאלה: מהי ברכת ה"מופליטא" - לפניה אחריה?
תשובה: "מיני מאפה שעיסתם נעשית מבלילה רכה ברכתם "בורא מיני מזונות" - לפניהם וברכה "מעין שלוש" - לאחריהם, ולכן כך הדין לענין ברכת ה"מופליטא"" - "מין מאכל, אשר ע"פ רוב עשוי מקמח ומים בלא תוספת סוכר או שמן בעצם העיסה, ומושחים ידיהם, או העיסה מבחוץ עם שמן, ונעשה לעיסה דקה ורכה ... ואם קבע סעודתו עליה מברך ה"מוציא" ו"ברכת המזון"" ("ילקוט שמ"ש" חאו"ח אות ס"ו, עמ' 61 ע"פ שו"ת "שמ"ש ומגן" ח"ד או"ח סי' ל'. "מגן אבות" חאו"ח סי' קס"ח סע' ח', עמ' קמח ועי' שם הע' 133. עי' שו"ע חאו"ח סי' קס"ח סע' ח'). "ובשו"ת "עמק יהושע" (ח"ו, סי' ל') כתב: שברכת ה"מופליטא" - "המוציא". ושכן נהגנו תמיד מימי קדם. וצריך עיון גדול, שלא שמענו מעולם למי שמברך על ה"מופליטא" ברכת "המוציא", ובפרט כאשר ניכר בה טעם השמן. וכן נהגו כל החכמים לברך עליה מזונות. וכן היה נוהג עטרת ראשנו, הרב הראשי וראב"ד לירושלים עיה"ק, הגה"ר שלום משאש זצ"ל" ("מגן אבות" שם).
"מי שהולך מבית לבית לחגוג את ה"מימונה" צריך לברך ברכה אחרונה קודם שעוזב את הבית, ואח"כ יברך עוד פעם בבית השני" ("פסקי חכמי המערב על או"ח ח"ב, עמ' 243 אות ו' ועי' שם הע' 404 ועי' בשו"ת: "תבואות שמ"ש" חאו"ח סי' א', "שמ"ש ומגן" ח"א חאו"ח סי' א' - ב', וב"ילקוט שמ"ש" חאו"ח אות ע"ה עמ' סו - לגבי פת).
שאלה: כיצד ינהג אבל (בר מינן) במנהג ה"מימונה"?
תשובה: מותר לאבל (לאחר "יום השלושים") לקיים את מנהג ה"מימונה" בצינעה: בביתו, במסגרת מצומצמת - בעיקר משפחתית וללא מוזיקה, אך לא יזמין אנשים לביתו ולא ילך לבתי חבריו בליל ה"מימונה". ויש מחמירים שלא לקיים בשנת האבל את מנהג ה"מימונה" (ע"פ ת"ח).
שאלה:
מה דינו של חמץ שעבר עליו הפסח?
תשובה: חמץ ממש שעבר עליו הפסח - אסור בהנאה (כגון: למוכרו לנֹכרי, להאכילו לכלב וכדו') וכל שכן באכילה - בין לו בין לאחרים, ואפילו אם לא ידעו אותם אחרים שזהו חמץ שעבר עליו הפסח היודע חייב להודיעם שלא יאכלו ממנו. אֹמנם כלים שבלעו חמץ מותרים בשימוש אחר הפסח (ע"פ: "הלכות חגים" פ"ג הל"ה, ושו"ת: חזו"ע ח"ב עמ' מג, יחו"ד ח"ג תשובה כ"ח).
ולכן אין לקנות שום מצרך שיש בו חמץ - בין מאכל ובין שתייה, לאחר הפסח, אלא מבעלי מכולת שמכרו את החמץ באמצעות הרבנים - רבנות מוכרת ואחראית או ע"י חכם המומחה לדבר, ויש להם "אישור מכירת חמץ". ומי שלא מכר חמצו אין לקנות ממנו חמץ עד שיגמר לו החמץ שנשאר אצלו בחנות בפסח (ע"פ שו"ת יחו"ד שם, חזו"ע ב/מד, ו"הלכות חגים" שם הל"ו, ה"מ).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











