ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
שאלה: מתי אפשר: להחזיר את כלי הפסח למקומם? ולהוציא את כלי החמץ מן הארונות ולהכניס חמץ לביתנו?
תשובה: "אם בקהילות ישראל מוצאי חג הפסח הוא זמן שקט הן בבית והן ברחוב, והוא מוקדש להחזרת כלים של פסח למקומם, הרי שבארצות צפון אפריקה תכונה רבה ניכרת ברחוב ובבית לקראת צאת החג ... הגה"ר דוד אסבאג זצ"ל (מרבניה הגדולים של קהילת אצווירה היא מוגאדור. חיבר ספרים, לחם ופעל למען שמירת ערכים ומסורת ישראל סבא במרוקו. היה הראשון מבין רבני מרוקו שהתייחס בהרחבה ל"חג המימונה" ולמנהגיו הרבים) כתב על כך: מהמוני העם הטועים באיסור חמץ, תוך חג הפסח, שממהרים ביום אחרון של החג ולא מחכים עד צאת הכוכבים (בתרגום משפת יהודי מרוקו, הגדת "שאר ירקות" דף ה)" ("חג המימונה", עמ' 27).
להלן התייחסות הגה"ר דוד אסבאג זצ"ל להכנות ליל המימונה - הוא מתריע נגד תופעות של כמה אנשים בהכנה המוקדמת של שולחן החג (הובאו דבריו בספר "חג המימונה", עמ' 52), וזו לשונו: "כתיב (שמות י"ב, ט"ו): 'בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם', והנה פירש הראב"ע ז"ל בחומש (שם) וזו לשונו: 'וככה ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם. בהיכנס היום הראשון כבר נשבת כל השאור מהבתים והנה תחילת יום ראשון סוף יום י"ד (בניסן) בערב, ככתוב: 'מיום הראשון עד יום השביעי'. והנה פירוש זה כי שבעת ימים שלמים הם מיום י"ד לחודש בערב שהוא סוף יום י"ד עד יום הכ"א לחודש בערב (עד צאת הכוכבים)'.
נקטינן מכל דבריו, גם כן מודעת זאת, כי כל ימי הפסח הוא חובה עלינו להיותנו שלמים הם איתנו, ולא יראה שאור בכל הבתים עד תשלום יום האחרון ... עד צאת הכוכבים.
ואל נא יאמר כל קורא מה זה, ועל מה זה. בא לאשמועינן, לא אדוני סלחני, לא אליכם אשים אקרא קורא מקרא, רק קולי ושוועתי על אנשים ריקים אשר נשאר להם, עולים על שכמם עול עוון החמץ בפסח רח"ל אשר רבנן קמאי ובתראי נתנו קולם וגם צווחו על משהו של חמץ בפסח בל יראה ובל ימצא.
והמה מרו ועצבו את רוח חכמים בדברי שוא ומדוחים, באומרם: כי אחר חצות של יום האחרון של יום הפסח כיון שעבר רובו של עצם היום כאילו יצא כל היום, והיה זה להם שטות. כטענת כפרות של האומות, אשר המה רבים ואחרי רבים להטות, ופסק דין יצא להם מפסק ראשם ל"א רח"ל וזהו מה שאמר הכתוב (שם): 'ונכרתה הנפש ההיא', ובעצם היום הזה בעוד היום גדול אינם נזהרים, והם רצים משוקדים כדי להביא שאור מחמצת הבצק פת חררה הביתה, והנה באה פת חרדה בעיני כל רואיה תסמר שער הראש פת חריבה שאין שלוה בה שמחריבת בית כל בואיה, ובאולתם ושִׂכלותם עונים ואומרים בקול רם קול ענות כאילו קנו שלימות, בסימן טוב שנה זו טובה ומבורכת, ובעלת הבית משחקת שחוק וטעות גדול הוא להם, מאין הברכה תהיה מצויה בזה מנהג הנגע הנראה בבית הרע הזה, באשר הוא נגד מנגד לצור הבורא ית"ש שהוא מקור הברכה וההצלחה וההרווחה, הכזה המקרי סימן טוב יקרא, זאת ועוד יצאו אנשים סוחרים במקח וממכר ביום טוב הזה לקנות מאת הנוכרים, כל מין ומין צמח האדמה דשאים ועשבים וכריכות שיבולים מאלמים אלומים והמה ברשות הרבים שזה הוא חילול השם ח"ו בלא בושת פנים לפני רואיהם, בכסף מלא יקנו מהם בעו"ה הכזאת יעשה בישראל? כלה מאיתם כבוד מועד וחגיגת הרגל העל פת חריבה ועולה בה יפשע גבר ואת אודות כריכות השיבולים הרעות של שעורים והחיטה, גרם נזק לנפש כי תחטא ותבלענה את מצות חג המצות. ודי בזה, לכל רואה וחוזה השם הטוב הוא יכפר בעדנו ובעדם. כי לכל העם בשגגה. שגו ברואה. כי לא עסקינן עם רשעייא. וחובה עלינו ללמד זכות וסנגורייא לאחינו. כי משגה הוא לא ידעו ומי כהחכם יודע פשר דבר והוכח לעמי ארץ במישור, ובמתק לשונו יסיר מכשול ושעה אחת ושתים מתון מתון צריכה. כי שם ציוה ה' את הברכה. ו'פי צדיק יהגה חכמה', וישמעו ויעשו את אשר ציוה ה'", עכ"ל.
לכן - וכיון שהכנה מקודש לחול אסורה - את כלי החמץ אפשר להוציא מן הארונות ואת החמץ אפשר להכניס לביתנו רק לאחר צאת הכוכבים (ויש שאומרים להמתין כשעה נוספת) - כמובן, לאחר שיבדיל. ישׂים לב שהכלים של פסח לא מתערבבים עם כלי החמץ והחמץ - מומלץ להחזיר קודם את כלי הפסח למקומם, ורק לאחר מכן להוציא את כלי החמץ.
שאלה: מהי ברכת ה"מופליטא" - לפניה אחריה?
תשובה: "מיני מאפה שעיסתם נעשית מבלילה רכה ברכתם "בורא מיני מזונות" - לפניהם וברכה "מעין שלוש" - לאחריהם, ולכן כך הדין לענין ברכת ה"מופליטא"" - "מין מאכל, אשר ע"פ רוב עשוי מקמח ומים בלא תוספת סוכר או שמן בעצם העיסה, ומושחים ידיהם, או העיסה מבחוץ עם שמן, ונעשה לעיסה דקה ורכה ... ואם קבע סעודתו עליה מברך ה"מוציא" ו"ברכת המזון"" ("ילקוט שמ"ש" חאו"ח אות ס"ו, עמ' 61 ע"פ שו"ת "שמ"ש ומגן" ח"ד או"ח סי' ל'. "מגן אבות" חאו"ח סי' קס"ח סע' ח', עמ' קמח ועי' שם הע' 133. עי' שו"ע חאו"ח סי' קס"ח סע' ח'). "ובשו"ת "עמק יהושע" (ח"ו, סי' ל') כתב: שברכת ה"מופליטא" - "המוציא". ושכן נהגנו תמיד מימי קדם. וצריך עיון גדול, שלא שמענו מעולם למי שמברך על ה"מופליטא" ברכת "המוציא", ובפרט כאשר ניכר בה טעם השמן. וכן נהגו כל החכמים לברך עליה מזונות. וכן היה נוהג עטרת ראשנו, הרב הראשי וראב"ד לירושלים עיה"ק, הגה"ר שלום משאש זצ"ל" ("מגן אבות" שם).
"מי שהולך מבית לבית לחגוג את ה"מימונה" צריך לברך ברכה אחרונה קודם שעוזב את הבית, ואח"כ יברך עוד פעם בבית השני" ("פסקי חכמי המערב על או"ח ח"ב, עמ' 243 אות ו' ועי' שם הע' 404 ועי' בשו"ת: "תבואות שמ"ש" חאו"ח סי' א', "שמ"ש ומגן" ח"א חאו"ח סי' א' - ב', וב"ילקוט שמ"ש" חאו"ח אות ע"ה עמ' סו - לגבי פת).
שאלה: כיצד ינהג אבל (בר מינן) במנהג ה"מימונה"?
תשובה: מותר לאבל (לאחר "יום השלושים") לקיים את מנהג ה"מימונה" בצינעה: בביתו, במסגרת מצומצמת - בעיקר משפחתית וללא מוזיקה, אך לא יזמין אנשים לביתו ולא ילך לבתי חבריו בליל ה"מימונה". ויש מחמירים שלא לקיים בשנת האבל את מנהג ה"מימונה" (ע"פ ת"ח).
שאלה:
מה דינו של חמץ שעבר עליו הפסח?
תשובה: חמץ ממש שעבר עליו הפסח - אסור בהנאה (כגון: למוכרו לנֹכרי, להאכילו לכלב וכדו') וכל שכן באכילה - בין לו בין לאחרים, ואפילו אם לא ידעו אותם אחרים שזהו חמץ שעבר עליו הפסח היודע חייב להודיעם שלא יאכלו ממנו. אֹמנם כלים שבלעו חמץ מותרים בשימוש אחר הפסח (ע"פ: "הלכות חגים" פ"ג הל"ה, ושו"ת: חזו"ע ח"ב עמ' מג, יחו"ד ח"ג תשובה כ"ח).
ולכן אין לקנות שום מצרך שיש בו חמץ - בין מאכל ובין שתייה, לאחר הפסח, אלא מבעלי מכולת שמכרו את החמץ באמצעות הרבנים - רבנות מוכרת ואחראית או ע"י חכם המומחה לדבר, ויש להם "אישור מכירת חמץ". ומי שלא מכר חמצו אין לקנות ממנו חמץ עד שיגמר לו החמץ שנשאר אצלו בחנות בפסח (ע"פ שו"ת יחו"ד שם, חזו"ע ב/מד, ו"הלכות חגים" שם הל"ו, ה"מ).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
