ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יןסף בן גרסיה
מצות לא תעשה שלא לעשות עוול במידות ובמשקלות, שנאמר: "לא תעשו עול במשפט, במדה, במשל ובמשורה" (ויקרא י"ט).
קשה לדמיין ולתאר את התרוממות הרוח שהייתה באותו לילה אצל הצדיק הנסתר רבי דוד מללוב. מעטים היו שהכירו בגדלותו של רבי דוד, וגם את המעט שהכירוהו לא היה מקרב רבי דוד כמעט כתוצאה מהענווה שהייתה מושרשת בו, ורצונו להישאר נסתר. לכן כשהיה מוכן לקבל אליו קבוצה קטנה של חסידים ללימוד משותף הייתה זו שמחה מיוחדת עבורם. ואכן התרוממות נפש מיוחדת הייתה באותו לילה, שהתחיל בחצות בטבילה במקוה והמשיך בלימוד תורת הנסתר עד עלות השחר. משהגיע הזמן, עצר רבי דוד את הלימוד, התעטף בטלית והניח תפילין. החסידים עקבו בעניין רב באופן הנחת התפילין שניכר היה בחיבורו העמוק של הרבי למצוה. לאחר שסיים להניח תפילין המשיך הרבי בלימוד עד שיגיע זמן תפילה כוותיקין.
דקות מספר לפני התפילה נשמעו נקישות בדלת. לאחר שאחד החסידים הלך לפתוח את הדלת, נשמעו מכיוונה קולות ויכוח. לשאלת הרבי מי בדלת, נענה כי גוי אחד הגיע על מנת לקנות מהיי"ש אותו הרבי היה מוכר לפרנסתו, ואילו החסיד שפתח את הדלת סירב להכניסו בשעה קדושה זו ודרש ממנו לבוא במהלך היום. אך הרבי ששמע את בקשתו של הגוי לרכישת חצי לוג יי"ש, קפץ ממקומו ורץ כשהוא עטור בתפילין, לחבית היי"ש הגדולה והחל למלא לגוי את הכלי שבידו, בזריזות מרובה. החסידים הביטו במבט מופתע בצדיק, מופתעים מכך שעזב באמצע הלימוד בשביל לספק לגוי את תאוותו.
משסיים הרבי את מדידת היי"ש לגוי נקב במחיר, אולם הגוי החל להתווכח ודרש להוריד את המחיר. הרבי ששמע את דרישתו של הגוי נטל ממנו את הכלי המלא שבידיו, ושפך אותו חזרה לחבית, וביקש מהקונה לעזוב את ביתו היות ואינו מעוניין למכור לו כלל, לא הועילו לגוי כל בקשותיו של הגוי, ניכר היה כי ראשו של הרבי חזר לגמרי ללימודו ובקושי כבר שם לב לנכחותו של הגוי בחדר.
משיצא הגוי מהבית, הבחין הרבי במבט התמה אצל החסידים. אחד מהם אף העיז ושאל - מדוע לרבי היה חשוב כל כך למכור את כמות היי"ש הזו לקונה? ואם חשוב היה כל כך למכור לו אפילו לפני התפילה, מדוע אם כן לבסוף חזר בו ולא מכר לו את היי"ש?
הרבי הסביר: "כתוב 'בכל דרכיך דעהו' - כלומר בכל מעשה שאדם עושה צריך לדעת מהו הנחת אותו הוא עושה לריבונו של עולם באותו מעשה. והנה כשהגיע הקונה לקנות את יי"ש חשבתי כי כעת נזדמן לי לעשות נחת לה' בכך שאקיים את מצוות התורה לשמור על הין צדק ומשקל צדק, וכן שלא לעשות עוול במשקלות, ולכן עשיתי את הכל בזריזות גדולה כפי שראוי כשעושים מצוה. אולם משהחל הגוי להתווכח על המחיר הבנתי כי כעת יש פה מסחר רגיל ותו לא, וממסחר סתם לא ראיתי כיצד יוצא מזה נחת לה', ולכן לא היה לי שום עניין להמשיך ולהתעסק עם הגוי הזה ולכן שלחתי אותו מביתי".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
103 - מי ראוי לארוחה דשנה?
104 - כמה שווה כוסית משקה
105 - מכות לשם מצוה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
