ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שנה אחת הוחמר מצב היהודים ביותר. המשטרה החשאית הגבירה את פשיטותיה על בתי היהודים ועצרה רבים מהם באשמת היותם "אויבי המדינה". אשתו של מיכאל חששה מאוד לשלום בעלה והתחננה בפניו שיעזוב את העיירה לזמן מה, עד שירד הלחץ מצד השלטון. מיכאל ידע כי הצדק עמה, אבל ביקש ממנה להמתין עד אחרי ראש השנה, שהרי מי ידאג למניין ביום הדין ומי יתקע בשופר אם לא הוא?!
ימי ראש השנה עברו בשלום, ומיכאל ניסה להשיג מאשתו ארכה נוספת. הוא פנה אליה וטען שאינו יכול לעזוב לפני יום כיפור, וגם הבטיח כי לאחר שיצום, יתפלל ויחזור בתשובה ביום הקדוש, ייצא מעיירתם וימצא מקום מקלט עד יעבור זעם.
יום הכיפורים עבר אף הוא בשלום. המשתתפים במניין הנסתר לא הפצירו במיכאל להישאר בעיירה, אבל ידעו היטב שחג סוכות ללא מיכאל, כלומר ללא הסוכה בחצרו, וללא האתרוג והלולב שהצליח תמיד להשיג, לא יהיה שמח כלל. אשתו טענה כלפיו שידידיו לא מונעים ממנו ללכת, ביודעם מהי הסכנה האורבת לו, אבל מיכאל אמר שהוא יודע כי רצונם הפנימי הוא שיישאר עמם. הוא אמר לה שיבנה בזהירות רבה את הסוכה בפינה נסתרת מאחורי המחסן, וגם הבטיח שלאחר שמיני עצרת ייסע מיד...
מיכאל בנה סוכה קטנה, הסתירה היטב וכיסה אותה בסכך. יהודי הסביבה קידשו ואכלו בסוכה בזהירות מופלגת ובשמחה רבה, אולם דאגת אשתו של מיכאל הלכה וגברה. היא לא היתה מסוגלת לתפקד בימי חול המועד, וממש התחננה בפניו שיסע עוד בימי החג לעירו המרוחקת של אחיה, שם ימצא מקלט בטוח. מיכאל לא יכול היה לעמוד בפני צערה ותחנוניה והבטיח לה שהערב, כאשר יעביר שיעור תורה בסוכה, יעדכן את המשתתפים על יציאתו, ולמחרת בבוקר יצא לדרכו.
לאחר השיעור בסוכה שב לביתו. הוא היה צמא ומזג לעצמו כוס מים במטבח, ואז נזכר כי לפי מנהג החסידים יש לשתותם בתוך הסוכה. הוא לא התעצל, לבש את מעילו ויצא בחשיכה אל סוכתו עם כוס המים שבידו. הוא ברך מתחת לסכך "שהכל נהיה בדברו" ולגם את הכוס עד תומה. לאחר מכן התנמנם מעט בגלל עייפותו הרבה, ואז שמע לפתע נקישות חזקות על דלת ביתו.
"פתחו את הדלת. זו המשטרה!", נשמעה הצעקה היטב.
אשתו פתחה את הדלת. האורות נדלקו והשוטרים ערכו חיפוש יסודי בתוך ביתו, לקול בכיין של הילדות המבוהלות. הם נכנסו לכל החדרים, בדקו בכל מקום שבו היה ניתן להסתתר, ממש הפכו את הבית, אך לא מצאו את מיכאל בתוכו. לאחר כשעה ארוכה של חיפושים מדוקדקים, שמע מיכאל שהצטנף בסוכתו הנסתרת, שוטר אחד אומר לרעהו: "הייתי בטוח שנתפוס את הציפור הזאת, והנה, היא ברחה לנו מהידיים..."
אחד השוטרים האיר בפנסו הלוך ושוב על החצר החשוכה, אבל לא הבחין בדבר מה חשוד. הם הסתלקו בהבטיחם לאשתו כי יחזרו בקרוב. מיכאל לא איבד זמן. לאחר שווידא כי השוטרים עזבו, נכנס לביתו במהירות, ארז לעצמו כמה חפצים חיוניים והניחם במזוודה, ומבלי שיספיק כמעט להחליף מילה עם אשתו, נמלט מיד לתחנת הרכבת. הוא עלה על הרכבת הראשונה שנעצרה מבלי לדעת לאן היא נוסעת. העיקר להסתלק מהמקום.
לאחר כמה ימים הגיע לביתו של גיסו, אחיה של אשתו. אחרי שבועיים שלח גיסו מכתב לאחותו, ובו רמז לה שבעלה נמצא אצלם. רק לאחר כמה חודשים התאחדה משפחתו של מיכאל בעיר רחוקה. אז סיפר בנחת לאשתו ולבנותיו איך ניצלו חייו בזכות ההידור החסידי במצוות סוכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
