ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כובד הראש ואפילו האימה שראש השנה ויום הכיפורים מעוררים בנו מתחלפים בשמחה של סוכות ושמחת תורה. הרצינות איננה נעלמת, אך באמצעות קיום המצוות של חג הסוכות היא הופכת לאופטימיות אמיתית ולאמונה מלאה בכך שיצורים בני תמותה כמונו יכולים באמת ובתמים לזכות בחיי נצח, להיות בעלי השפעה ולהיזכר זמן רב אחרי שגופם יעזוב את העולם הזה. אולי זה הלקח העיקרי של פרשת וזאת הברכה עצמה - משה בן התמותה איננו עוד, אך משה המנהיג בן האלמוות ומקור ההשראה של עם ישראל מוסיף לחיות לנצח נצחים בלבו ובתודעתו של עמו.
המזון והמשקה של שמחת תורה נועדו רק לסייע להגביר את תחושת ההישג והשמחה הפנימית. כמו בפורים, בשמחת תורה מותר לגוף ליהנות בחופשיות ממאכל וממשקה, אך בניגוד לפורים, השמחה בשמחת תורה היא שמחה פנימית, תחושה של התרוממות רוח ומסירות מחודשת שמעוררת בנו מחויבות והתמדה שמאפיינות כל כך את החיים היהודיים שלנו כאנשים וכאומה. השתכרות איננה נחוצה ואפילו מזיקה כשמבקשים ליצור תחושה של שמחה פנימית ומסירות. חז"ל מתארים את עבודת האל כ"שמחה של מצווה", שמחה פנימית שהנשמה חשה כשהיא עושה מעשה טוב או מקיימת את אחת המצוות. הגישה הזאת לעבודת הבורא היא שהופכת את שמחת תורה לחג שמח כל כך.
אנחנו ערים לכל הדברים החיוביים שהשגנו בחיים ולהזדמנויות הרבות שעוד יהיו לנו להוסיף להשיג הישגים כאלה בעתיד. אנחנו חשים שבמעשים הטובים ובקיום המצוות אנחנו קונים כרטיס לחיי הנצח, קונים לנו הערכה וזיכרון עד. אין בחייו של אדם שמחה גדולה יותר מתחושה זו של חשיבות קדושה והישגים טובים. זה הרעיון ששמחת תורה ופרשת זאת הברכה פורשים בפנינו במלוא עוזו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
