ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשנת ה'תרצ"ה, לפני כשישים שנה, התפרסם מאמר של מרן הראי"ה קוק בקשר לסכסוכים החריפים שהלכו והחמירו בין הימין ובין השמאל של אז, שהגיעו לשיאם בחשוון ה'תרצ"ה, כאשר אסיפת-עם הופרעה בצורה אלימה. במאמר הנקרא - "לשבר בת עמי" כתב הרב (מאמרי-הראי"ה 365), שעד כמה שיש צער מכל הירידה הרוחנית ועזיבת תורה ומצוות, לבושתינו ולחרפתינו, והגרון ניחר מצעקת חמס של "קָדָשַׁי בָּזִית ואת שבתֹתי חִללְת", "אמנם כל אלה הגילולים, עם כל הקיקלון שלהם, אינם עולים בערך לעומת אותו חילול השם הנורא חילול שם ישראל, חילול שם ארצנו הקדושה, חילול השם של כל מאויינו ושאיפתנו הקדושה, הכלולה בשיבת ציון, בבנין הארץ ובתחיית האומה, שהולכת ומתעוררת בקרבנו בחזקה. אותו חילול השם למרום פסגתו הגיע באותה הפעולה הנתעבה של המלחמה הבזויה, מלחמת אחים, הבלתי שכלית, הבלתי נימוסית, הפראית והאכזרית, אשר נתקלנו בה כעת. אינני יודע מי הוא האשם. טוב יותר לומר: כולנו אשמנו, זנחנו את דבר ד' המחיה אותנו, עזבנו את משמרת הטהרה והמוסר, הלכנו אחרי שרירות הלב ואחרי יצר-הרע של המשטמה והכעסנות הפראית. אוי מה היה לנו! ועתה בית ישראל! את שם קדשי אל תחללו עוד, הרפו מאף, התלמדו להביט איש על אחיו, מפלגה על מפלגה, בעינים של אחים חומלים, הנתונים יחד בצרה גדולה, והמוכנים להתאחד למטרה קדושה אחת: עזרת הכלל כולו, כבודו ומשמרתו. ואחרי הצרה הגדולה הזאת, אחרי היאוש הגדול הזה, הננו שבים לדברי הנביא ותנחומותיו הנצחיות (יחזקאל כ ; מ): "כי בהר קדשי בהר מרום ישראל, נאֻם ד' אלקים, שם יעבדֻני כל בית ישראל כֻּלֹה בארץ". הרב מעמיד אותנו על החומרה של מלחמת-אחים ושטוב לומר "כולנו אשמים".
והנני קורא את דבריו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל במאמרו "ממעמקים" (לנתיבות-ישראל א עמ' קכח), שכתב בתמוז ה'תש"ח, על התנגשות של הריגת אח באח בארץ ולמענה, וכך הוא כותב:
"ואם במהלך ייסורינו, אשר בדרך עלייתנו חזרתנו אל מקומנו, בתהליך גאולתנו ופדות נפשנו, צריכים היינו גם לעבור את התחנה המופלאה הזאת, גם את סתר המדרגה הנוראה הזאת, של התנגשות הריגת אח באח, בארץ בעצמה ולמענה, - הלא נדע ונכיר את ערך מירוקם של הייסורים הללו. 'התרבות הזמנית בנויה על הכפירה ועל השנאה, שהן שוללי החיים העצמיים. ואי-אפשר להתגבר על מחלה זו כי אם לגלות את אוצרות הטוב המונחים בבית גנזיה של האמונה והאהבה'".
ובהמשך דבריו הוא אומר שאם "הגיעו הדברים גם לידי פעולות שגגה כאלה, שעל-ידן נהרגו יהודים בידי יהודים, לעולם אין בכוחו של אדם - וקל-וחומר של צבור מישראל לעשות עצמו רשע, בהטלת אשמה של זדון ופשע שבכוונה תחילה, וגם לא לעשות עצמו שאינו בעל מדת חסידות. למרות כל הסגנונות המכאיבים המצורפים לכך...".
את דברי הרב צבי יהודה הללו יש לקחת לתשומת הלב, וללמוד אותם לכל עומקם. ועוד הוא מוסיף ואומר: "הלא זכור נזכור, כי גם 'בזמן שהם עובדים עבודה-זרה ושלום ביניהם - אין השטן נוגע בהם' (ספרי נשא מב)".
וד' ינחמינו, ויסייע בידינו לצאת מהשבר הזה, לבניין שלם, כי נחם ד' עמו גאל ירושלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
