ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מיוחד הוא נס החנוכה ומלא הפכים - תרבות "נאורה" שהופכת לחשוכה, אחים שנשבים בקסמי הגויים והופכים לאויבים, וגבורה גדולה של יושבי אוהלים, מעטים, טהורים, המביסים לוחמים מנוסים, רבים, טמאים.
מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו ?
מהו המסר של לפידי הניצחון ההוא - נרות החנוכה המרצדים בימים אלו מול עינינו, מיהם המתייוונים והמכבים של דורנו ?
בימינו אין מתייוונים!
הרב שמואל אליהו שליט"א - רבה של צפת
קראתי פעם מאמר של אדם ששאל: "למי היו מצטרפים החילונים של ימינו, למתתיהו שהם חוגגים את חנוכה שלו, או למתייוונים שהיו נגד מתתיהו?", כותב המאמר חשב שהחילונים של ימינו היו מצטרפים למתייוונים שהעדיפו את תרבות יוון על תרבות ישראל. "גם בימינו", כתב, "אנשים מעדיפים את התרבות של אירופה ואמריקה על התרבות של עם-ישראל, גם בלבוש וגם באוכל, גם בשירים וגם בתרבות הפנאי - הם מתייוונים!" קבע.
בתחילה כשקראתי את המאמר לא יכולתי להתמודד עם הטיעונים, שנשמעו על פניהם חזקים. ליבי לא הסכים עימו. הרגשתי שיש הבדל גדול, אבל לא ידעתי לקרוא לו בשם. איפה הטעות?
האמת היא שהפתרון נמצא מול עינינו. החילונים הם ממש לא מתייוונים. הם לא רואים את עצמם חלק מהעם האחר - חלק מהאויב. הם רואים את עצמם יהודים, ויותר מזה הם ישראלים. האם יש קבוצת יהודים משמעותית שרואה את עצמה פלשתינאית? הייתה פעם קבוצה שנקראת "כנענים", הם היו כל-כך שוליים, והעיקר הוא שהם רצו להתחבר לשורש העם, בלי להתחבר לתורה או למוסר שלו. הם לא היו שייכים לאויבינו. האם מישהו יקרא היום לעצמו בשם של אויבינו?
לפני השואה היו נקראים חלק מהיהודים תושבי גרמניה "גרמנים בני דת משה". כך גם נקרא ארגון הגג של יהודי גרמניה בתקופה שלפני השואה, אבל כל זה נמחק עם תחילת השואה. באותו רגע הבינו היהודים הללו את המצב לאשורו. גם מי שראה את עצמו חלק מהעם ה"גרמני" חזר לקרוא לעצמו "יהודי". האם היה יהודי שהעז לקרוא לעצמו "נאצי"? הקרובים ביותר למתייוונים הם יהודי הגלות שרואים את עצמם אמריקאים יותר מישראלים. רוב רובם של החילונים בימינו מחפשים שורשים יהודים, ואם היינו נותנים להם - הם היו לוקחים במלא החופנים.
כל זה הפך מהתקופה ההיא שבה יהודים התביישו ביהדותם והשתדלו לראות את עצמם ולהראות "יוונים". הם הזדהו עם מלחמתם של היוונים. הם שירתו בצבאם, הם הרגו באחיהם היהודים בשירות היוונים. הרבה חולאים רעים דבקו בנו במשך שנות הגלות. אבל מהרעה הזאת של התייוונות ניצלנו ועל זה שמחתנו.
המכבים - מוקירי מדע!
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א - ראש מכללת אורות ישראל
אברכי ישיבת פונוביז' אינם "המכבים" של ימינו, ואוהדי מכבי תל-אביב אינם "המתייוונים" של ימינו. גם אם לעתים נוח למדריכי תנועות נוער ואפילו למחנכים, לתייג ולעשות שימוש בסטריאוטיפים, צריך להיזהר מהם. זרמים ותנועות, אישים והנהגות, מורכבים הרבה יותר ומכילים הרבה יותר מחד-ממדיות כה פשטנית. נכון לה לדרך התמודדות חינוכית מעמיקה שלא תעשה שימוש ב"כינויים" ובדימויים. אדרבה, אלה הם לה לרועץ.
השאלה אם כן אינה "מיהם" המכבים והמתייוונים של ימינו, אלא "מהם" רכיבי התופעה המכבית והמתייוונית של אז ומהו ה'דימוי מילתא למילתא' שיכול וצריך להיעשות לימינו.
אחר שזו השאלה, דומה שניתן להצביע על מספר מאפיינים, ובשל הקיצור נתמקד באחד, לאור משנת הראי"ה בנדון: מחד גיסא הודגשה על ידי חז"ל השלילה שבכניסת היוונים "להיכל" וטומאת השמנים ש"בהיכל" (שבת כ"ב). מאידך גיסא הדגישו חז"ל את החיוב שבהחדרת יפיפיות יפת "באהלי" שם (מגילה ט':) עד כדי כך ש"רבותינו לא התירו שיכתבו [ספרי תורה] אלא יוונית" (ראה רמב"ם הלכות תפילין א', י"ט). צא ולמד מן המקבילה: כאן גנאי ושם שבח; כאן "היכל" ושם "אוהל". דייק מרן הרב זצ"ל: כשם שהורונו חכמים על מסירות נפש לבל תחדור רוח זרה ל"היכל", כך לימדונו חכמים על שיכלול החול את הקודש ב"אוהל". "לפי הנהוג בעולם חושב האדם בתחילת מחשבתו, שהקודש והחול הם בבחינת 'ויתרוצצו', שהם דברים הצוררים זה את זה. אולם האמת היא, שאין כל ניגוד בין הקודש והחול". מדע וטכנולוגיה, אמנות ותרבות, מחקר עיוני ומחקר יישומי וכו' אינם צוררים לתורה - ההיפך הגמור: הם יכולים וצריכים לשכלל בניינה של תורה. "כי כפי שיחסר לו לאדם יד אחת בחכמה, יחסרו לו עשר ידות בתורה" השמיענו רבי ברוך משקלוב בשם הגר"א במשפט שאומץ על ידי מרן הרב זצ"ל.
המכבים של ימינו הם אותם שיודעים את מלאכת ההבדלה מזה ואת מלאכת החיבור מזה. "אנחנו יודעים איך לעשות רתוקות, איך לחבר את השמים ואת הארץ, ודוקא על-ידי חוש ההבדלה". אלא ש"הבדלה" אינה הפרדה ובוודאי שאינה ניתוק, חזר והדגיש רבנו הרצי"ה זצ"ל. המבדיל יכול לחבר!
אותה תנועה שמכילה את החול ויודעת לעשותו על טהרת הקודש, שמוקירה מדע ומפנימה את מקומו לצד תורה, שמבינה את חשיבות הסייפא ואת הצבתו ליד הספרא, היא התנועה המכבית. היום קוראים לה ציונות-דתית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
