ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פתיחת חודש אלול. קול השופר נשמע ברמה בבתי הכנסת מרטיט את הלבבות, מזכיר את הצורך והחובה לחזור בתשובה. אולם נשאלת השאלה - מה היחס שלנו אל עוברי עבירה שאינם שותפים בתהליך החזרה בתשובה איתנו?
"קרם לחוט"
הרב יצחק הלוי שליט"א, רב היישוב קרני שומרון
בשאלה זו אנו מתחבטים בשני צדדים: במיקרו, במסגרת המשפחה המצומצמת: בן, בת, אח, אחות. ובמקרו: עם-ישראל.
נראה שמילת הקסם לפתרון הבעיה היא: 'קרם לחוט' , ונבאר. שמעתי בהתרגשות, מחברה בישוב על אחיה, שהוא כבר אב לשניים, שסוף-סוף קיים בשבוע שעבר חתונה יהודית, כדת משה וישראל. לעניות דעתי, הגורם לכך הוא עובדת הקשר הטוב של אותו אח עם המשפחה. בדרך כלל, אנחנו משתמשים בקרם לחות לשמירה על עור הפנים. גם ה'קרם לחוט' שומר על אור הפנים עם בן, בת, אח, אחות. צריך לשמן את אותו חוט ולשמר אותו. הניסיון מלמד, כי הקשר המיוחד הזה אף מניב תוצאות חיוביות. הקשר החם, האוהב, המחבק ומלטף שומר על גמישות החוט הדק, המחבר בין הבן, הבת לבין המשפחה.
יש אצלנו מספר דוגמאות בישוב של בנים/ות, שחזרו/חוזרים אל המקורות לפני/אחרי הנישואין. ואני זוקף את ההצלחה לקשר המיוחד, שהמשיכו ההורים לקיים עם אותם ילדים.
הרמב"ן (במדבר ט"ו) מבאר שאדם נחשב כשוגג, אם הוא חושב, שזמנן של מצוות התורה עבר. לדאבון לבנו, רוב אלו שעדיין, אינם מוגדרים כשומרי תורה ומצוות הם כאלה הסבורים, לתומם, כי שזמנן של מצוות התורה עבר, חלילה, וכי היא איננה רלוונטית עוד. אנשים כאלה מוגדרים 'שוגגניקים', שיש מצווה לקרבם.
החזון איש (יו"ד ב') כתב: "ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה כמה שידינו מגעת". ובהלכות שביעית (י"ב ה') כתב: "וחייבים אנחנו להחיותם ולהיטיב עמם, וכל שכן, שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם ועוברים על "לא תשנא" ועוד כמה לאוים שאין איסורם קל מאיסור זה שאנו באים להציל אותם ממנו". ובאבן העזר (קי"ח ו') מביא בשם המהרי"ל שמצוה לאהוב את הרשעים מהטעם שהם בבחינת "תינוקות שנשבו".
אשר על-כן, היום המצווה היא להשתדל לרתק אותם אלינו בעבותות של אהבה בתקווה, שהמאור שבה יחזירם למוטב. וכמובן, לא מתוך כניעה, לא מתוך חנופה ולא מתוך התייפייפות. אדרבה, מתוך עמידה כנה ואיתנה בצדקת דרכנו נמשוך אותם אלינו.
לעשות הכול כדי לקרב
הרב יעקב שמעון שליט"א, ראש מוסדות "נחלת צבי"
בפתח דברי ברצוני לציין כי כדברי מו"ר הרצי"ה קוק: "אין חינוך בשלשות", ולכל אדם ולכל מחלה יחס ותרופה שונים, ודבריי הם רק חומר למחשבה לעורר ולהתעורר, מתוך מעט מניסיוני עם אלפי בני נוער מרמות שונות ובעלי תשובה מסוגים שונים.
הרמב"ם (הלכות ממרים ג') כותב על בני הקראים שהם כאנוסים ואף-על-פי ששומעים ורואים את היהודים הרי הם כאנוסים שגדלו על טעות: "לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה".
לחידודן של דברים מביא החזון איש (יו"ד ב') בשם המהרי"ל שבזמן הזה: "מצוה לאהוב את הרשעים כי אצלנו הם קודם תוכחה שאין אנו יודעים להוכיח ודיינין להן כאנוסים דאין רשאים לשנוא את הרשעים אלא לאחר שאין מקבלים תוכחה".
וכן מובא בחסד לאברהם לר' אברהם אזולאי, סבו של החיד"א, (מעין שלישי, נהר י"ד) שכל מי שנמצא בארץ נקרא צדיק ואף-על-פי שלפי מעשיו נראה כרשע. וכותב בסוף ספרו: "ואפילו הרשעים יאהב אותם בלבו. ובמה יאהב אותם בהיותו מזכיר במחשבתו טובה שבהם, ויכסה מומם ואל יסתכל בכעורם אלא במידות טובות שבהם". והדברים עמוקים ומובאים בהרחבה במקורות שונים כשל"ה, ר' יהונתן אייבשיץ (ב'יערות דבש'), קדושת לוי ועוד.
מהאמור לעיל ודאי שעלינו לעשות הכול לאהוב ולקרב (בסוד יצחק ועשו) את אלו שנראים כרשעים ופושעים אם במשפחתנו או כמורים או ידידים, במיוחד בדורנו שחשוף לכל מרעין בישין אפשריים.
כחומר למחשבה ובירור נוקב אצטט מספרו של הרב חרל"פ (מי מרום, פרק כ"ו): " מי שמוצא חסרונות אצל אחרים עליו לפשפש במעשיו ומידותיו, אולי הוא עצמו במידותיו הרעות גורם לכל זה. מכאן הערבוביא הגדולה שבאחרית הימים והניגודים המרובים שבין אחד לחברו. שכל אחד מאשים את השני ומוצא בו חסרונות ולקויים שונים, ובל ישימו לב ובל ידעו שכל החסרונות שהאחד מוצא אצל השני, הרי הוא עצמו הגורם לכך, ובמקום לפשפש במעשים ולתקן המידות... באים הם בתלונות וצעקות ונדמה להם שעל ידי זה הם קונים את השלמות... לו ידעו להעסיק את כל שכלם ותבונתם ברוממות הטוב לשלול מעצמם כל מיני כעס וקפידה... הרי אז לא היתה שום כפירה בעולם".
נדמה לי כי כאנשים האוחזים בהגה החינוך עלינו להפנים בעומק נשמתנו את הדברים, ובזה יתקיים בנו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". יודע אני שהדברים לא קלים אך "ישמע חכם ויוסף לקח".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
