ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בימים ראשונים היו יוצאי המוני בית-ישראל לרחובה של עיר, ורוקדים ושמחים ביום עצמאותנו. בימים אחרים חידון התנ"ך, מסיבות בישיבות, צעדות לאורך שבילי ארצנו ו"על האש" - מלווים יום זה. בדרך הנכונה לציון יום עצמאותנו, עוסקת הקומה התורנית השבוע.
לצאת אל הטבע!
הרב רא"ם הכהן שליט"א, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב
בבואנו לעסוק בדרך שבה יש לציין את יום העצמאות, עלינו להבין תחילה מה עניינו של יום העצמאות. ביום זה הכריזו על הקמת המדינה והחלה מלחמת השחרור בה תקפו אותנו צבאות ערב, מלחמה שנמשכת למעשה עד ימינו אלה. לפי דברים אלו לכאורה יום העצמאות זהו יום של צער שהרי בו התחילה המלחמה, ומדוע הוא נחגג כיום שמחה?
על כך נשיב מדברי חז"ל, הכותבים כי רק בארץ ישראל כינוס של עם ישראל נקרא קהל. לפני קום המדינה לא הייתה מציאות של אומה אלא של יחידים, וגם המלחמה בכובש הזר הייתה של מחתרות, וביום העצמאות נהיינו מציאות של אומה, בעלת צבא משלה הנלחם באויביה על יחוד ה'.
מכאן כי המרכיב הרוחני של יום העצמאות הוא הביטוי של האומה בכללותה. וכאשר אנו רואים מה האומה עושה ביום זה, אנו נכנסים לקונפליקט, כי האומה יוצאת אל הטבע ומציינת את היום בשפה חילונית.
נראה שהדרך שלנו להתמודד עם הנעשה ביום זה היא כדברי הראי"ה לא לקבול על הרשעה אלא להוסיף צדק, ואם כולם יוצאים אל הטבע - גם מקבלי עול מצוות בשלמות ייצאו אל הטבע, וינהיגו עבודת ה' של יצחק מספירת הגבורה היוצא לשוח בשדה. "אלקים" בגמטריה "הטבע" ובפרשת הבריאה ישנם ל"ב פעמים שם אלוקים שהם ל"ב נתיבות החכמה. על ידי דרך זו נפיח רוחניות בעם כולו ונזכה להערת הרוח של כל האומה כדברי הנביא חגי.
אין לצאת נגד ההתחברות אל הטבע ביום זה, אלא לתת לה מובן רוחני עמוק, בנוסף לביטויים של התפילה ביום זה. וכך בסבלנות ומתוך התקשרות לעם-ישראל נגיע לקבלת עול מלכות שמים של האומה בכללותה.
למצוא את הדרך
הרב אברהם גיסר שליט"א, רב היישוב עופרה
הדרך לציין את יום העצמאות היא משולבת. ראשית יש לציין יום זה בתפילות הודיה מתוך הכרה שזכינו למה שלא זכו דורות רבים של יהודים שציפו לישועה ולמשיח שיבוא בכל רגע, ואנו זכינו לפעמי גאולה של ביטול שעבוד מלכויות וביטול הגלות. קשה לתאר במילים עד כמה המושג הזה מחייב אותנו בהודיה, תפילה ושמחה.
הרי בכל מועד אנו מזכירים את הגלות: "מפני חטאינו גלינו מארצנו", והיום אנו יכולים לומר בפה מלא: 'מפני חטאינו גלינו מארצנו, אך זכינו ונתקבצנו מארבע כנפות הארץ'.
סביב הרגשה זו צריך למצוא את הדרך לציין את היום, מי בטיול, מי בסעודת הודיה, מי בלימוד תורה, של העמקה והבנה מהו שעבוד מלכויות, מי בהזמנה לציון הקמת התיישבות חדשה בחולות חלוצה, לאחר שתושביה עברו סיבוך מיותר של עקירה - יש החוגגים יום זה בבניין ישובים חדשים.
הדרכים מגוונות, וכל אחד חייב למצוא את הדרך שלו להודות לה' על יום מיוחד זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
