ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
הדמות המרכזית בפרשת מקץ היא יוסף. חז"ל עומדים על הדמיון הרב שיש בין יעקב אבינו ויוסף. וכך מובא במדרש:
שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה . יעקב ויוסף שניהם היו צדיקים גמורים ושניהם היו דומים זה לזה. אתייא כההיא דאמר ר' שמואל בר נחמני 'אלה תולדות יעקב יוסף' (בראשית לז), לא היה צריך קרייה למימר אלא 'אלה תולדות יעקב ראובן', למה נאמר אלה תולדות יעקב יוסף? ללמדך שהיה יוסף דומה לאביו בכל דבר - מה יעקב נולד מהול אף יוסף נולד מהול, מה זה היתה אמו עקרה אף זה היתה אמו עקרה, מה זה נתקשית אמו מצער עיבורה אף זה נתקשית אמו בשעת הלידה, מה זה ילדה אמו שנים אף זה ילדה אמו שנים, מה זה אחיו מבקש להרגו אף זה אחיו מבקשים להרגו, זה אחיו שונא אותו וזה גם כן, זה רועה וזה רועה, זה נשטם וזה נשטם, זה נגנב ב' פעמים 'גנובתי יום וגנובתי לילה' (שם לא) וזה נגנב שתי פעמים 'כי גנב גנבתי וגו'' (שם מ), זה נתברך בי' ברכות וזה נתברך בי' ברכות, זה יוצא חוצה לארץ וזה יצא חוצה לארץ, זה נשא אשה בחוצה לארץ וזה נשא אשה בחוצה לארץ, זה הוליד בנים בחוצה לארץ וזה הוליד בנים בחוצה לארץ, זה לוו אותו מלאכים וזה לוו אותו מלאכים, זה נתגדל על ידי חלום וזה נתגדל על ידי חלום, זה נתברך בית חמיו בשבילו וזה נתברך בית חמיו בשבילו, זה ירד למצרים וזה ירד למצרים, זה כלה את הרעב וזה כלה את הרעב, זה השביע בנו וזה השביע אחיו, זה מת במצרים וזה מת במצרים, זה נחנט וזה נחנט, זה עלו עצמותיו וזה עלו עצמותיו, הא לפי שהיה יוסף דומה לאביו לכך נאמר 'אלה תולדות יעקב יוסף' ולכך נאמר 'שניהם מלאים וגו'' על יעקב ויוסף. (מדרש רבה במדבר פרשה יד פסקה ה)
אם נשים לב כל הפרטים שאותם מזכיר המדרש כדומים הינם פרטים שלא קשורים לדרך ההתנהגות של יעקב ויוסף אלא במה שהקב"ה סובב שיקרה ליעקב וליוסף.
האם ניתן להשוות גם בדרך התגובה של יעקב לדרך ההתמודדות של יוסף?
לכאורה במבט ראשוני נראה שגם במידותיהם יעקב ויוסף דומים. כך נראה מתחילת דברי המדרש שמתחיל בתאור שניהם כצדיקים גמורים. אלא שלאחר מכן המדרש מוצא את הדמיון רק בארועים שארעו להם. ודאי המכנה המשותף הוא בכך שלמרות כל הנסיונות שנתנסו ולמרות היותם בודדים בסביבה נוכרית ששם ה' רחוק מפיה ולבה, מצליחים שניהם להשאר דבקים ומאמינים בישועת ה'.
גם התיחסותם לסביבה הינה התיחסות שלא בדרך המלחמה אלא נסיון להשתלב ללא רצון לעורר מהומות מיותרות. הינם מביאים ברכה לכל מקום שהם מגיעים אליו. מצד אחד הם מאד לבד, אולם הינם מאד רצויים לסביבתם.
יעקב ויוסף - לשניהם היו ברורים היעדים אליהם הם חותרים. אולם בכדי להגיע אל היעדים האלו היו צריכים ללכת בדרך מאד מפותלת ומסובכת.
יעקב לא ויתר על הברכות מאביו יצחק, לא ויתר על לקיחת רחל לאישה, לא ויתר על חזרתו לארץ ישראל ולא נשאר תקוע ומנוצל אצל לבן. הוא אף לא ויתר על רצונו שלא לכרות ברית ושותפות עם עשיו ולא ויתר על כך שלא רצה לכרות עם אנשי שכם. אולם את כל היעדים האלו השיג בדרך מפותלת ומסובכת. הכל ב"פוליטיקה שקטה".
גם יוסף לא ויתר על החלומות שחלם בבית אביו, לא ויתר לפוטיפר בהאשמה שהאשימו אותו ובסופו של דבר הוכיח את צדקתו. ובפרשתינו אנו קוראים כיצד הוא לא מותר על רצונו לראות את יעקב ואת אחיו בנימין. וכן הוא לא מותר לאחיו לערוך עימם חשבון על מכירתו. כל זאת משיג יוסף בסבלנות ובדרך מפותלת.
ההבדל בין יעקב ליוסף
בכל אופן נראה שבנקודה אחת אנו רואים הבדל גדול בין מידת יעקב למידת יוסף. אצל יעקב אנו רואים שלמרות ההבטחות של הקב"ה, בכל אשר הוא הולך הוא עושה כל דבר בפחד שמא לא יעלה בידו לצאת מן הצרה. חז"ל למדו מיעקב אבינו האומר "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך" שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה. בכל מוצאי שבת עם צאת השבת והחזרה לימי המעשה אנו מעודדים את עצמנו באמירה "אל תירא עבדי יעקב".
לעומת זאת יוסף נראה שהוא מלא בטחון . אין שום רמז על קושי בכל ההתנהלות שלו בעולם המעשה. הנקודה היחידה בה אנו רואים שהמהלכים טיפה תקועים היא בתחילת פרשתינו. "ויהי מקץ שנתיים ימים" ועל זה אמרו חז"ל שהתעכב יוסף שנתיים בעליה המסחררת שלו, משום שיחסית למידתו הקבועה בה בטח בקב"ה ומיד נענה, כאן סמך על שר המשקים ושם מבטחו בבשר ודם.
ניתן לומר שיעקב הוא בחינת החכם שנכנס לצרה, אולם תמיד מכח תפילותיו ובקשותיו נחלץ ממנה. אולם יוסף הוא בחינת הפקח שכלל לא נכנס לצרה.
כביטוי לכך ניתן לראות זאת בתחילת הפרשה בפתרון החלום של פרעה. פרעה חולם על שבע שנים טובות שלאחריהם שבע שנים רעות. את יעקב אנו מוצאים בהמשך הפרשה נכנס לצרה, אולם לאחר מאמצים הוא מצליח למצוא שבר לבני משפחתו. לאחר מכן יעקב אבינו מגיע למצרים ומכח זכותו ע"פ דברי חז"ל נפסק הרעב. אולם יוסף במקום להכנס לצרה של שנות הרעב, במקום להתמודד עם הרעב רק בשנות הרעב, הוא מנצל את השנים הטובות ומכין מחסנים בשנות הטובה כך שגם כשיגיעו הצרות כבר מוכנה התרופה לפני המכה.
מהות ההבדל
ממה נובע ההבדל בין יעקב ליוסף? יעקב אינו מוכן להתלבש לגמרי בלשון של עשיו ולהיות איש שדה. הוא תמיד מרגיש שהעולם הזה יותר שייך לעשיו מאשר ליעקב. הוא שקוע בעולמו הפנימי ורק מן הגובה הזה הוא מוכן להתמודד עם העולם הזה. אולם יוסף מעיז יותר והוא מלובש לגמרי כמו מצרי לומד שבעים לשון. הוא מוכשר יותר גם בעניני העולם הזה יותר מהמנהיג של המעצמה הגדולה ביותר.
כך מובנים לנו דברי חז"ל שעשיו אינו יכול להימסר בידו של יעקב:
מה כתיב למעלה מן הענין? 'ואלה המלכים וגו'' וכתיב הכא 'וישב יעקב'. א"ר חוניא: משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם וישב לו ביניהם. כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא מהם וישב לו ביניהם. א"ר לוי: משל לנפח שהיה פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים ונכנסו למדינה, אמר: אנה יכנסו כל החבילות הללו? והיה שם פקח אחד, א"ל: מאלו אתה מתיירא? גץ אחד יוצא משלך וגץ אחד משל בנך ואתה שורפן! כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא, א"ל הקב"ה: מאלו אתה מתיירא? גץ אחד משלך וגץ א' משל בנך ואתם שורפים אותם כולם! הה"ד 'והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה' (עובדיה א). 'וישב יעקב', כך אמרו חכמים: 'אלה תולדות יעקב יוסף' - התולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף ובשבילו, כלום הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל, התולדות הללו היו ממתינות עד שנולד יוסף הה"ד 'ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף' (בראשית ל) - כיון שנולד שטנו של אותו רשע 'ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה'. (מדרש רבה בראשית פרשה פד פסקה ה)
אולם במדרש אנו רואים שגם יוסף לבד אינו יכול להתמודד עם עשיו. במדרש מתואר יעקב כאש ואילו יוסף כלהבה. נראה שהדימוי הוא שיעקב הוא הכח הפנימי ואילו יוסף הוא הוא הכח לגרום לכח הפנימי להתפשט. כך אומר יעקב ליוסף בברכותיו "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל" - כל הכח של יוסף הוא מידי אביר יעקב.
כוחו של יוסף בדורנו
גם בדורינו אנו יכולים לומר שהתנועה הציונית היא התלבשות של הכח של יוסף. המעבר של עם ישראל מגלות לגאולה דרש שיבנו קודם כוחות הקשורים לעולם הזה. אי אפשר להקים מדינה רק ע"י אמירת שמות קדושים וע"י ייחודים עליונים. חייבים להתלבש בכל הכשרונות שמצויים בגויים. זוהי הבחינה של עקבתא דמשיחא. עם ישראל בנה את כל קומתו במשך כל הדורות. בנינו את הראש שלנו, בנינו את הלב שלנו. מה שנשאר זה לבנות את העקב. העקב זו נקודת המגע שלנו עם הארץ עם האדמה.
מדינתינו גם בלבושה החיצוני לא תהיה פחות משוכללת אפילו מהמעצמה הגדולה ביותר בעולם. ב"ה בחזון זה אנו רואים מול עינינו כיצד כל העולם משחר לכח המחשבה וההמצאה היהודי. אולם כל זאת לא יכול להתקיים ללא קשר לראש, לכח יעקב , לכח הפנימי של עם ישראל. אנו בטוחים שכשם שזכינו לראות כיצד נבנה העקב כך שוב נחשוף שכל מה שנבנה בנו הכל פועל רק מכח הראש . "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'".

הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









