ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ימי השובבי"ם
הצירוף של חודש שבט יוצא מהפסוק (ויקרא כ"ז, ל"ג): "ה'מר י'מירנו ו'היה ה'וא ותמורתו יהיה קודש".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על חודש שבט) מביא בשם הרב הקדוש רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ זיע"א, דברים נפלאים: המר הוא מלשון המרת דתו, שאפילו אדם שירד חס ושלום עד לשאול תחתית, שהחליף חיים רוחניים בחיים של דמיון, שהמיר חיים של אמת בחיים של הבל ושקר עד שנעשה כמו משומד, בכוח חודש שבט יכול הוא לעשות תמורה - 'ימירנו', לשנות את מעשיו המקולקלים ולהיכנס לתוך שערי הקדושה.
העקרון הזה מתאים מאוד לימים אלו - ימי השובבי"ם, בהם אדם יכול לשוב בתשובה אפילו מהמצב הכי לא טוב ולהתהפך להיות יהודי כשר. בימים אלו מונח כוח של 'ימירנו' לשנות את מעשיו ולהתנהג בדרך של קדושה ודבקות בה' יתברך.
שבט הוא מלשון שבט ומושל, רוצה לומר, שגם אם האדם הגיע למצב ירוד שהיצר הרע והתאוות הרעות מושלים בו, בכוח ימים אלו הוא לשנות את עצמו ולחזור להיות שוב מלך שמושל ושולט בתאוות ורצונות הגוף.
'והיה הוא ותמורתו יהיה קודש' - אדם צריך לדעת עד להיכן מגיע כוח של תשובה, שכל מה שעבר על התורה, הכל מתהפך לטובה ולצד הקדושה. יהודי שחוזר בתשובה כראוי זוכה שכל העברות שלו מתהפכות לו לזכויות ולמצוות בשמים.
כמו שאומר ה'חתם סופר' זיע"א - כל ההליכות שלו שהלך למקומות פסולים נחשב לו בשמים כאילו הלך לבית המדרש, ואם אכל מאכלות של איסור, נחשב לו כאילו אכל אכילה של מצווה כדוגמת אכילת מצה בחג פסח.
וזה חיזוק עצום בפרט לט"ו בשבט בזמן שאדם רוצה לגדול ולצמוח, רוצה להניב פירות ולהביא ברכה לעולם, שיזכור שבכוח ימים אלו הוא יכול להתרומם ולהתעלות מכל מצב נמוך שנמצא בו.
בט"ו בשבט חל יום הולדתו של רבי נתן מברסלב זיע"א, גדול תלמידי רבי נחמן מברסלב זיע"א, שכל כך הרבה דיבר וחיזק שאין יאוש בעולם כלל ושיש עניין שנתהפך הכל לטובה. אפילו האדם שנדמה בעיני עצמו כהכי גרוע, שגם הוא יאמין שהוא יכול לשנות את עצמו ומעשיו ולהיות עובד ה' כראוי.
אשרי מי שילמד ויתמיד בספריו בפרט בחיבורו 'ליקוטי הלכות' שבוודאי יקבל מרץ ורצון בעבודת ה' ואמונה שאין דבר העומד בפני התשובה:
"אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְכָל הָעוֹלָם מָלֵא רַחֲמָנוּת,
וְהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה מְאֹד בְּהָעוֹלָם,
עַל כֵּן אֲהוּבִי, אָחִי, אַתָּה הַמְעַיֵּן, נַפְשִׁי וּלְבָבִי -
חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד וּבְטַח בַּשֵּׁם כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ,
כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ,
וְתִסְמֹךְ עַל רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים בְּלִי שִׁעוּר,
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר,
וְיֵשׁ עִנְיָן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה,
וּזְדוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת - רַק חֲזַק וֶאֱמַץ" (משיבת נפש, ל"ו).
שנזכה, ט"ו בשבט שמח ושבת שלום!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
