ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (שילוח הקן, ד) מסביר באופן נפלא את שורש המחלוקת של קרח על משה. קרח לא ראה ערך במעט הטוב מחמת גסותו, הוא לא העריך את מעמדו של מי שלא נמצא בראש, אלא רצה שהכל יהיה הכי מושלם ורצה להיות הכי מושלם.
קרח אמר "כל העדה כולם קדושים", לכן סבר שטלית ש'כולה' תכלת פטורה מציצית, ובית שהוא 'מלא' ספרים אין לו צורך במזוזה. קרח זלזל בנקודות הטובות הקטנות ולא ראה את החשיבות שלהן. הוא סבר ש"או הכל או כלום", ומכיוון שכך, עונשו היה מידה כנגד מידה, שהאדמה בלעה את כל רכושו ולא נשאר ממנו כלום.
מנגד, משה רבנו שהיה עניו מאוד (במדבר יב, ג), אמר "המעט מכם", רוצה לומר, שהדרך בעבודת ה' היא להתחיל במעט, להעריך את מה שאני כן מסוגל לעשות, ועם זה להתקדם ולעלות עוד ועוד.
זה מה שדוד המלך אומר בתהלים (לז, טז) "טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים". לרשע לא טוב אפילו במעט שזוכה לשמש את קונו בגלל גסותו שרוצה 'הכל', ואילו הצדיק ברוב ענותנותו שמח ב'מעט' שזוכה בעבודת קונו, כי יודע שהוא לא ראוי לכך וזוהי רק מתנת שמים.
גם אצל המן הרשע מצינו, שעל אף שהיה השר הקרוב ביותר למלך אחשורוש, וכולם משתחוים לו חוץ מאדם אחד שלא כרע ולא השתחוה, אמר לזרש אשתו "וכל זה איננו שוה לי" (מגילת אסתר ה, יג).
ומובא בספרים הקדושים שזה היצר הרע הגדול ביותר שמפיל את האדם מעבודת ה' - "או הכל הוא כלום". כי לכל יהודי יש שלב בחיים שהוא מרגיש שהוא לא הולך להיות הצדיק הכי גדול, והתלמיד חכם הכי מוצלח והכי כשרוני וכו' וכו', והיצר הרע בערמימיותו מייאש את האדם באומרו שאין טעם וערך למצוות שלו אם הן לא מושלמות, ובגלל כך הוא מניח הכל.
בעל 'הנתיבות שלום' זיע"א כותב: "ובזה היה פגם קרח במידת הגאות ממקור מידת הישות". מובא שעמלק בגימטריא 'רם', עמלק הוא שורש הגאווה, והגאווה אומרת שאם אני לא הכי מושלם ולא עושה הכל מושלם, ואם לא כולם יודעים את מעלתי, אז "וכל זה איננו שוה לי", ואין מכבודי להתאמץ ולשמוח בחלקי.
דוגמא לכך היא קריאת 'שניים מקרא ואחד תרגום'. חכמינו הקדושים אמרו (ברכות, ע"א): "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי, לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום וכו', שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו", וכך נפסק בשולחן ערוך (או"ח סימן רפ"ה).
כותב הצדיק מוהרא"ש זיע"א (גחלי אש, חלק א): "והמציאות מראה שאם מחכים עד יום שישי שאז הוא השלימות כמו שאמר האריז"ל, אזי לבסוף לא מסיימים שניים מקרא ואחד תרגום".
היינו, שבגלל שהאדם שואף לשלמות ורוצה לקיים מצוות בצורה הכי מובחרת, יוצא בסופו של דבר שאינו עושה כלל גם מה שהיה יכול לעשות.
ואמירת 'שניים מקרא ואחד תרגום' היא דוגמא ממשית לכך. האדם שואף לקיים הלכה זו כמנהג האריז"ל לקרוא את כל הפרשה ביום שישי, ובסוף, המציאות מוכיחה שבגלל טרדות היום וההכנות לשבת וכו' אינו מספיק, וכך יוצא שמניח מצווה יקרה כזו לגמרי שבוע אחר שבוע.
ובאמת, ה'משנה ברורה' מביא את מנהג הגר"א זיע"א לקרוא מתחילת השבוע את הפרשה, כל יום את העליה של אותו היום, ובדרך זו האדם מגיע ליום שישי באופן שקרא את רוב הפרשה ואז קל לו יותר לסיים ביום שישי לפני שבת.
יסוד לדברים אלו מובא בדברי רבי נתן ב'ליקוטי הלכות' תרומות ומעשרות ג', ומי שרוצה להרחיב ולהעמיק עוד בנושא יעיין שם.
ובקצרה, זה תוכן דבריו: "והכלל, כי כל מי שרוצה לחוס על עצמו שלא יאבד את עולמו לגמרי, ומתגעגע לשוב לה' יתברך, אף על פי שאינו זוכה לשוב כראוי לו, אף על פי כן, כל מה שיעשה איזה דבר שבקדושה יהיה איך שיהיה, בוודאי לא יהיה נאבד דבר, אפילו אם לא יזכה לתשובה שלמה באמת.
מכל שכן שעל פי הרוב, כשיהיה חזק בדעתו וירגיל עצמו מעט מעט בתוך דרכי הקדושה, סוף כל סוף יזכה לשוב בתשובה שלמה לה' יתברך כראוי, כי אין שום יאוש בעולם כלל כמבואר אצלנו כמה פעמים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.













