ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
כתוב בתהלים "אוהבי ה' שנאו רע שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם", ויש לפרש פסוק זה על פנחס. פנחס התמלא באהבת ה' בדרגה גבוהה, באופן שלא היה יכול לסבול את הרע.
ומפני ששנא את הרע בדרגה נעלה כזו של אהבה לאמת, לכן הוא היה הראוי לעשות מעשה קנאות, שעשה הכול מצד אהבת ה'.
וכמו שפירשו בספרים הקדושים כוונת חז"ל (הובא ברש"י) "בא הכתוב ויחסו אחר אהרון", הכוונה היא שלא עשה מעשה הקנאות מצד מידת הרגזנות והכעס, אלא רק היה כולו מלא אהבה כמידת אהרון הכהן, שהיה אוהב את הבריות ומלא באהבת ה', בחינת 'אוהבי ה' שנאו רע'. ולכן זכה פנחס לשמירה מיוחדת 'שומר נפשות חסידיו', כפי שמנו חז"ל כמה ניסים שנעשו לפנחס.
אהבת ה' היא התנאי שיצליח האדם לבער את הרע, וכדברי השפת אמת זיע"א "דהנה המצווה לזכור איבת עמלק ומחיית עמלק, קיום מצווה זו לשנוא אותו בתכלית השנאה תלויה ברוב אהבה ודבקות בני ישראל בעבודת הבורא יתברך. כי כפי רוב התלהבות לצד הקדושה, כן שונאים לצד הטומאה של עמלק".
על עמלק נאמר "וילחם עם ישראל ברפידים", ומבארים חז"ל "שרפו ידיהם מן התורה", עמלק מזהה חולשה אצל עם ישראל ולכן מגיע. דווקא כשעם ישראל לא האמינו בעצמם ובגדולתם העליונה, כשלא האמינו שהם טובים מעצם יסודם וברצון הטהור והקדוש שבקרבם- בזאת פתחו לו פתח.
בפסוק שלפני כן, ישראל שואלים "היש ה' בקרבנו אם אין", היינו, עם ישראל לא האמין שה' שורה בקרבו, וכשיש שאלות וספקות- עמלק צץ. ידוע ש'עמלק' בגימטריא 'ספק', אני לא בטוח בעצמי מי אני ומה אני, אולי אני טוב אולי אני רע.
אבל ברגע שאני מכיר בכך שה' אוהב ורוצה אותי איך שאני, ואני חי את חיי בחיבור לעצמיות שלי, מחובר לאהבת ה' הבוערת בתוכי, ממילא אין ליצר הרע מקום להיכנס, כי אני מלא ומסובב באהבת ה' יתברך.
על הפסוק "והבור ריק אין בו מים", חז"ל מדייקים ומלמדים אותי את היסוד הכי חשוב בעבודת ה'- "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו".
היינו, אין אמצע! או שאתה מחובר למעיין החי והנובע מתוכך, או שאתה תמצא את עצמך נעקץ וננשך על ידי נחשים ועקרבים של תאוות רעות.
ענווה פסולה היא כזאת שמתכחשת למעלתי- 'חלק אלוק ממעל'. יש בתוכי נשמה אלוקית ורצון טוב וטהור שמקורו ממקור עליון, ובמקום להכיר בערכה ולהתחבר לאמִתתה, הענווה הפסולה מכניסה לתוכי מחשבות של חלישות, ייאוש וחוסר חשק.
מי שרוצה להצליח בעבודת ה' מוכרח לגאווה דקדושה, ככתוב "ויגבה ליבו בדרכי ה'", אם לא תאמין בגבורה ובעוז שנתן לך ה', תמצא את עצמך חס ושלום מהר מאוד במקומות שפלים ונמוכים.
הֱיֵה מלך! הממשלה והאחריות בידיים שלך, בחר את הטוב לך ואת השייך לך! אין כאן גסות רוח, אלא אמת פנימית ומחויבות ל'חלק אלוק ממעל' שלך. אל תיתן ליצר הרע להפחיד אותך ולהחליש אותך, אל תאפשר לו להפוך אותך להיות העבד שלו.
האמן בעצמך! האמן בכוח ובמלכות שלך! וכלשונו של ר' צדוק הכהן מלובלין "כשם שצריך אדם להאמין בה' יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו".
בשבת קודש מתמלא האדם באהבת ה' ועל ידי זה בא לדרגה כזו של שנאת הרע, וכשאדם שונא את הרע אז הרע בורח ממנו, כמו שפירש האמרי אמת זיע"א את הפסוק בתהלים "עשה סטים שנאתי לא ידבק בי", עד כמה ששונאים את הרע באותה מידה לא ידבק בי הרע.
ולכן מוצאים אנו שבשבת קודש האדם זוכה שהסטרא אחרא בורחת ממנו, כמו שאומרים בכניסת שבת "וכל שולטנא רוגזין ומארי דדינא כולהו ערקין ולית שולטנו אחרא בכולהו עלמין", והוא מצד שהאדם נתעלה להיות אוהב ה' בכל לבבו נפשו ומאודו.
כותב רש"י על "צרור את המדינים" 'צרור לשון אייבה- שנאה, כמו זכור ושמור לשון הווה', ופירשו צדיקים שזכור ושמור נאמרו בשבת, ששבת היא מקור השנאה לרע. כי שבת היא מקור אהבה להקב"ה, כפי שחידש הרב הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א (הובא בספר בני יששכר) 'אהבה בכל לב אהבה בכל נפש אהבה בכל מאד' בגימטריה 'שבת'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
