ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ומובא בספרים הקדושים שהכוונה שעשו אותנו לאנשים רעים, ואמרו עלינו שיש לנו מחשבות רעות לעשות דברים רעים.
פרעה הרשע שמסמל את היצר הרע בעולם, ידע היטב שבשביל שעם ישראל יתרחקו מאביהם שבשמים, עליו להחליש את רוחם כדי שיאבדו תקווה, ואז יהיה ביכולתו לנצח אותם ולהעבירם מחיק היהדות.
לכן רצה פרעה להכניס בהם ייאוש שלא יאמינו בעצמם על ידי שיחשבו שהם ביסודם אנשים רעים, וממילא כבר אין להם סיכוי להשתנות. כי גם אם הם עושים איזה מעשה טוב, זה בדרך מקרה, והרי שוב יחזרו לטעותם. וזו הכוונה 'וירעו אותנו', היינו, שעשו אותנו כאילו אנו רעים באופי שלנו.
את הפסוק "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו" (ישעיה נה, ז) מבאר הצדיק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זיע"א בספרו "חשבה לטובה" (מאמר לחודש אלול), שיעזוב את המחשבה שרשעות היא דרכו ואין לו ברירה ואופן לשנות את עצמו, ושזה כאילו כל מהותו להיות רשע. אלא יעזוב את הרעיון הפסול הזה. רק ידע, שהמעשה לא טוב, אבל לא הוא עצמו, כי הפנימיות של יהודי הוא קודש לה' ועצמותו הוא כולו טוב.
אנו מתקרבים לימי ראש השנה, ובתפילות החג מבקשים "ותעביר ממשלת זדון מן הארץ". בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם הרמח"ל זיע"א (מאמר החכמה) שהכוונה לממשלת עמלק.
ה'אמרי אמת' זיע"א כותב ש'עמלק' סופי תיבות הפסוק "רק' רע' כל' היום'" (בראשית ו, ה). כי כל עניינו של עמלק לגרום לאדם שיסתכל על עצמו בעין רעה ממש, ושיחשוב שכאילו כל מהותו היא רעה, וכך לקרר אותו מעבודת ה', מפני שלא יאמין שיש לו ולמעשים הטובים שלו ערך וחשיבות, וזו השיטה של עמלק לגרום לאדם להתרשל מקיום מצוות.
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (שלח, תר"ס) בשם הזוהר הקדוש המבאר את הפסוק "וידו אוחזת בעקב עשו" (בראשית כה, כו), שחודשי 'תמוז אב אלול' היו בחלקו של עשו הרשע, ויעקב אבינו חטף את חודש אלול מחלקו. וזו הכוונה "וידו אוחזת בעקב עשו", שיעקב אבינו אחז בחודש אלול שהוא 'עקב'- סוף חודשי השנה.
כותב 'הלקח והלבוב': "ומן הנראה שלא היה זה רק לשעתו, אלא בכל שנה יש מלחמה זו. עשו הרשע רוצה שאלול יהיה בחלקו, ויעקב אבינו נלחם עמו, ומלחמה זו נערכת באדם עצמו כל שנה בבוא חודש אלול. וצריך האדם לידע שנדרשת בזה מלחמה, כי אם לא ילחום באלול אזי יתגבר כוח הרע ועשו ישלוט חס ושלום על 'אלול' שלו".
ומסביר, שיסוד המלחמה שבין עשו הרשע ליעקב אבינו הוא בעיקר על צורת ההסתכלות של האדם על עצמו. עשו בא להילחם עם יעקב אבינו "וארבע מאות איש עמו" (בראשית טו, יג), ופירש רבינו בחיי שמספר ארבע מאות עולה בגימטריה 'רע עין', וזה כוחו של עשו, שהאדם יסתכל בעין רעה ושלילית על עצמו ועל חברו.
מנגד, יעקב אבינו מגלם את מידת 'עין טובה', כפי שאמר "יש לי כל" (בראשית לג, יא), רוצה לומר שיש לו מידת ההסתפקות, כפי שפירש רש"י 'כדי סיפוקי', שיש לו כל מה שצריך וזה נובע מעין טובה.
ימי חייו של יעקב אבינו היו קמ"ז שנה, וכותב הגר"א זיע"א על הפסוק (משלי כב, ט) "טוב עין הוא יבורך", שימי חייו קמ"ז עולים בגימטריה כמניין 'טוב עין', וכן 'יש לי כל' עולה בגימטריה ארבע מאות, שזהו הכוח של הקדושה של מספר ארבע מאות לבטל כוח הטומאה של עשו.
כשיהודי רוצה בחודש אלול לעשות תשובה, עלולה קליפת עמלק- עשו לגבור עליו. היא מזכירה לו את העבר הלא ראוי שלו, ונותנת לו "הוכחות" כמה הוא כולו רע ואין לו שום סיכוי לתקן את עצמו, ושאין שום סיבה שהקב"ה ימחל לו על עוונותיו, ובאלו פנים הוא ניגש בראש השנה להכתיר ולהמליך את מלך מלכי המלכים- אביו שבשמיים.
החיזוק הוא, ללכת בדרכו של יעקב אבינו ולהיות בעל 'עין טובה', עין טובה על עצמו.
כותב ה'בני יששכר' זיע"א ש'אלול' בגימטריה 'בינה', לפי דבריו נלמד שעבודת האדם להתבונן ולמצוא בעצמו נקודות טובות ששם אינו רשע, כפי שכותב רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן (חלק א תורה רפב) על הפסוק בתהילים (לז, י) "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו".
שצריך למצוא גם ביהודי הרחוק 'מעט' טוב ששם הוא בחינת 'ואין רשע', ואז ממילא 'והתבוננת על מקומו ואיננו', כי העלית אותו מכף חובה לכף זכות, על ידי שהוצאת אותו ממעגל הרוע ופתחת לו פתח שיוכל להוציא את עצמו מהדימוי העצמי השלילי שלו על עצמו, וכמובן שזה סובב ופועל גם על האדם עצמו.
עוד נאמר בפרשתנו (כו, ה) "ארמי אובד אבי". בהגדה של פסח כתוב "בקש לבן לעקור את הכל, שנאמר ארמי אובד אבי". והפירוש הוא - איך ביקש לבן לעקור את כל היהדות מאיש הישראלי, על ידי שמאביד ומשכיח ממנו שהוא בנו של מלך מלכי המלכים, ושמכניס במוחו מחשבות שכביכול כל הקומה והאישיות שלו היא רעה לחלוטין.
אבל באמת, כל זמן שיהודי זוכר שהוא בן מלך, והוא יודע את מעלתו וערכו, זוכר שמונחת בתוכו נשמה אלוקית, חלק אלוק ממעל, נשמה טהורה שהקב"ה נפח בו והיא תמה ונקיה ללא רבב, על ידי ידיעה זו יהודי יכול להרים ולחזק את עצמו מכל מקום שיהיה.
ובימים אלו שיהודי בא לתקן את מעשיו, עליו לדעת שמה שגרם לו לטעות וליפול שוב ושוב באותו חטא הוא, שגמר בדעתו שבחטא הזה הוא 'רשע' ואין באפשרותו לצאת ממנו, ועיקר התשובה היא להתנתק מהחותמת שהדביק על עצמו, להפנים ולהאמין בלב שלם שהוא ביסודו ובמהותו טוב וצדיק גמור, ומתוך אמונה זו יוכל לתקן ולרומם את המעשים הצריכים תיקון ולזכות לתשובה שלמה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.













