ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
וכי באמת עלה על דעת משה שהקדוש ברוך הוא לא ימנה מנהיג במקומו, עד כדי שהוא חרד – "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"? מה משמעות התכונה המרכזית שבחר ה' לציין על יהושע, "איש אשר רוח בו"? האם יש לתכונה זו קשר ללשון בקשת משה – "יפקוד ה' אלוקי הרוחות"?
רש"י מביא מדרש חז"ל העונה על שלוש השאלות כאחת: "'אלוקי הרוחות' - למה נאמר? אמר לפניו: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו... 'אשר רוח בו' - כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
קשר עמוק לעם
בוודאי ידע משה שתבוא הנהגה אחריו, אך הוא היה חרד על איכותה ועל יכולתה להנהיג את העם במובן העמוק של המושג הנהגה. את הדגש שם משה על היכולת להנהיג עם הכולל בתוכו דעות והרגשות מגוונים כל כך. מיוחד היה משה, גדול הנביאים, העניו מכל האדם, שאכן כלל בתוכו את כל נשמות עם ישראל. וכך ביאר האור החיים הקדוש, שהשבוע חל יום פטירתו: "שאמרו ז"ל שהיה שורש כל הנשמות של דור המדבר בסוד אומרו 'משה עמו'". אך לקראת מותו, חרד משה - מי הוא זה שיוכל לעמוד בכך?
יש לדעת, מנהיגות אינה רק יכולת ביצועית־מעשית, ואינה רק היכולת לתת ולהציב לעם חזון ודרכי פעולה למימושו. כל אלו חשובים ונצרכים, אך הם לא הבסיס. בראש ובראשונה מנהיגות אמיתית מושתתת על קשר עמוק לעם. לולא כן, המנהיג לא יוכל להנהיג באמת. העם לא ישמע לו, והוא גם לא ידע אלו כוחות טמונים בעם, ומה ממילא החזון האמיתי המתאים לו ומהן הדרכים להנהיגו.
זאת המשמעות של המילים "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם": "שיהיה טבעו שווה בתכונה לכל העדה, שיסכים הוא למה שיאמרו הם, ויסכימו הם למה שיאמר הוא להם, והוא אומרו אשר יצא לפניהם פירוש שיהיה לו הרצון בהם, 'ואשר יוציאם' וגו' - שיהיה להם הרצון כמוהו לצאת ולבוא עמו" (אור החיים, שם). מנהיגות נבנית מתוך אמון הדדי, ששורשו כאמור בקשר פנימי. המנהיג מאמין וחי את תכונות עמו, והעם עצמו, כמים הפנים לפנים, מאמין במנהיג וחש שההנהגה קשובה ומתאימה לו.
ההרמוניה של נשמת האומה
האתגר הזה קשה שבעתיים, כאשר בתוך העם עצמו יש גוונים וקולות שונים, כאמור לעיל. המנהיגות נדרשת להכיל בתוכה הבנה וקשר לזרמים רבים ושונים זה מזה. מנהיג הוא מעין מנצח על תזמורת. לולא הנהגתו, הקולות השונים בעם יסתרו זה את ה, ותיווצר בוקה ומבולקה, רעש וזיוף. המנצח יודע את תכונתו המיוחדת של כל נגן וכלי, את הגוון המיוחד שהוא מוסיף ליצירה. ראשית לכול, הוא נדרש לכוון ולאמן את הנגנים כל אחד בפני עצמו. אולם עיקר מנהיגותו נבחנת ביכולתו לבנות מכל הנגנים והכלים השונים יצירה אחת הרמונית ושלמה. ההרמוניה נבנית דווקא מתוך נתינת המקום והאמון שיש למנהיג בכל אחד, שמוקרנת לאמון שנותן כל אחד בחברו. כל אחד מבין שהוא חלק מיצירה אחת שנבנית בעזרת כולם.
למרות תכונות כלליות אלו, בוודאי יש סגנונות שונים בין מנהיגים. בהקשר למשה ויהושע אמרו חז"ל: "פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" (ספרי במדבר קמ). האור החיים הקדוש ביאר שההתקשרות של משה לעם הייתה במדרגת הנשמה, ואילו אצל יהושע במדרגת הרוח: "אתה ישנך שורש כל הנשמות, והוא ישנו בבחינת הרוח, והוא אומרו 'אשר רוח בו', פירוש שורש כל רוחות הדור ההוא, וציווה ה' לסמוך ידו להעיר לרוח מהות הנשמה שבמשה".
נמצאנו למדים שהגוון של ההתקשרות הפנימית של המנהיג אל הדור שונה. אפשר לבאר את פנימיות הדברים בכמה אופנים, אך באופן כללי אפשר לומר שמשה רבנו כלל בתוכו את כל נשמות ישראל, ומתוך כך היה משפיע ומלמדם תורה. יהושע הוא במדרגה פחותה יותר, אך דווקא היא איפשרה והצריכה אותו להנהגה יותר קשובה באופן גלוי לכל אחד ואחד, כלבנה. הבדל זה מסביר ומבליט עוד יותר את שבחו של יהושע שיכול היה "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד".
המנהיג השלם שאנו מצפים לבואו הוא מלך המשיח, שעליו אמר הנביא ירמיהו: "רוח אפינו משיח ה'" (איכה ד, כ). ביאר מרן הרב קוק זצ"ל: "רוח אפינו משיח ד', זהו גבורתו הדר גודלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ד' אלוקינו ודוד מלכנו נבקש, אל ה' ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא" (אורות הקודש ג, עמ' קמא).
הכותב הוא רב היישוב עמונה־עמיחי
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











