ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
יש להקדים: עלולה להיות מחשבה לאדם שהקדושה תבוא דווקא מתוך התבודדות ופרישות מהציבור. אומנם יש צדדים שההתבודדות והפרישות טובה להן, אולם את עיקרה של קדושת ישראל יכול האדם להשיג דווקא מתוך ההתקשרות עם הכלל, ועל כן מדגישה התורה "דבר אל כל עדת ישראל". וזו לשון המאור ושמש: "שאי אפשר לאדם שיזכה אל הקדושה אלא אם כן שיהיה בכנסיה יחד עם הקהל בעבדות ה'... ויוכל האדם לטעות שהפירוש הוא קדושים תהיו דהיינו שאם יתבודד עצמו ויפרוש עצמו מן הציבור יזכה אל הקדושה, לכן נתחכם רש"י ופירש קודם לזה מלמד שפרשה זו נאמרה בהקהל, דהיינו שאינו זוכה אל הקדושה אלא בהקהל עצמו עם הציבור מבקשי ה'".
טעות נוספת היא המחשבה שמידת הקדושה היא מידתם של יחידי סגולה בלבד. וגם כנגד טעות זו התורה מכוונת את דבריה ומדגישה: "דבר אל כל עדת בני ישראל". וזו לשון האלשיך: "והנה יש בני אדם גם בני איש תועים מדרך השכל, באומרם כי לא כל אדם ראוי לכך וזוכה לזה כי אם חד בדרא ותרי בדרא, ויתרשלו על ידי כן מלעלות בסולם השלמות בתורה ומצות והתנהג בחסידות. אך לא כן הוא, כי אם שאין איש בישראל שלא ישיג אם ירצה לעלות בתורה וכשרון המעשה והתבודד בחסידות עד קדוש יאמר לו. על כן להורות זה צוה יתברך ואמר 'דבר אל כל עדת בני ישראל וכו' קדושים תהיו', כי הקהיל את כולם להורותם כי כל העדה מוכנים לכך". אומנם מעלות רבות יש בקדושה, אך לכל אחד ואחת יש שייכות בה, לפי עניינו ונסיבות חייו.
כך גם מצאנו הלכה פסוקה: "אמר רב אדא בר אהבה: מנין שאין היחיד אומר קדושה - שנאמר 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' - כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה" (ברכות כא, ב). ועל כן אין אומרים קדיש וקדושה אלא במניין, המייצגים ציבור.
לצאת מגבולות האישיות
יש לבאר: מדוע? מדוע הקדושה בעם ישראל, שהיא היא קדושת אמת (ולא כבני דתות אחרות המדברים גבוהה גבוהה על קדושה, אך רחוקים ממנה כמטחווי קשת), שייכת דווקא מתוך ההתקשרות עם הכלל? הקדושה היא הדבקות בקדוש ברוך הוא. הקדושה בעיקרה היא שלו בלבד, שהוא למעלה מכל גבול והגדרה (וזו המשמעות הלשונית של "קדוש"). כיצד אנו יכולים להידבק בו ובקדושתו? אכן, יש פן אחד של הקדושה, והוא הפרישות, הטהרה והנקיות מהעולם הגשמי (עיין רש"י כאן: "קדושים תהיו - הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה"). אולם בסופו של דבר האדם הוא קרוץ חומר, ותפקידו וייחודו לנהוג בעולם הזה בקדושה.
נראה שהאפשרות העיקרית של האדם "לצאת מעצמו", מגבולות אישיותו, היא רק על ידי מה שהוא מתכלל ומשתתף עם הכלל. האין־סופיות האלוקית, הקדושה, יכולה להופיע בעולם הזה רק בעשרה, "כל בי עשרה שכינתא שריא" (סנהדרין לט, א), ולא באדם הפרטי. וכן בתא המשפחתי המצומצם, רק כאשר כל אחד מבני הזוג נפתח אל זולתו, באהבה ונתינה, רק אז – "זכו שכינה ביניהם". האחדות האלוקית מופיעה בעולם הזה רק כאשר כל אדם מתעלה מעצמו, בעזרה ונתינה לזולת, ועל ידי כך יוצא מפרטיותו.
וכך ביאר זאת בעומק הראי"ה קוק זצ"ל: "אמר רב אדא בר אהבה מנין שאין היחיד אומר קדושה? שנאמר 'ונקדשתי בתוך בני ישראל', כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה" (ברכות כא, ב). עיקר תוכן מעלת הקדושה הוא, שיתרומם האדם לשום כל מגמתו ומעיניו לא לצורכי עצמו כי אם לכבודו של אדון כל העולמים יתברך וקדושתו והשלמת רצון קונו. וכל זמן שיחשוב האדם רק להשלים את עצמו, אפילו בשלמות רוחנית, אין זה בכלל קדושה. כי במצב הקדושה התרוממות האדם היא אל הטוב והישר מצד עצמו, כפי הכרת האמת המבוררת, מה שאין כן התשוקה לשלמות עצמו, שהיא נמשכת גם כן מאהבת עצמו הפרטית, שאינה זקוקה כי אם לרגש הקיום הטבעי הנטוע בכל חי. על כן עיקר העבודה הרוממה היא להשלים את הכלל ולזכותו ולהיטיב לו, ומי ששם את העבודה הזאת נר לנתיבתו תמיד הוא באמת מתעלה לקדושה, כיון שאין מגמתו לאהבת עצמו. אבל היחיד כשהוא לעצמו אי אפשר שיתעלה לקדושה לולא ההתרוממות למעלת הקדושה שע"י הרבים, לטובתם ולזכותם" (עולת ראיה א' עמ' רעא).
למען כבוד שמיים
וכך כתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים בבארו את מידת החסידות (פרק יח): "אומנם ודאי שמי שמתכוון בעבודתו לטהר נפשו לפני בוראו, למען תזכה לשבת את פניו בכלל הישרים והחסידים, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ולקבל הגמול אשר בעולם הבא, לא נוכל לומר שתהיה כוונה זו רעה, אכן לא נוכל לומר גם כן שתהיה היותר טובה, כי עד שהאדם מתכון לטובת עצמו סוף סוף עבודתו לצורך עצמו. אך הכוונה האמתית המצויה בחסידים אשר טרחו והשתדלו להשיגה, הוא שיהיה האדם עובד רק למען אשר כבודו של האדון ברוך הוא יגדל וירבה, וזה יהיה אחר שהתגבר באהבה אליו יתברך ויהיה חומד ומתאווה אל הגדלת כבודו ומצטער על כל שימעט ממנו".
ובהמשך דבריו שם כתב: "ואומנם עוד עיקר שני יש בכוונת החסידות, והוא, טובת הדור. שהנה ראוי לכל חסיד שיתכוון במעשיו לטובת דורו כולו, לזכות אותם ולהגן עליהם... כי אין הקדוש ברוך הוא אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו". בשורש הדברים, שתי הנקודות שציין הרמח"ל זי"ע - אחת הן. כבודו של הקדוש ברוך הוא, הוא שכינתו, והיא היא כנסת ישראל, וד"ל.
הדברים מתקשרים עם אחד התיקונים העיקריים בתקופה זו של ספירת העומר: תיקון חטאם של תלמידי רבי עקיבא, "שלא נהגו כבוד זה בזה". ההבנה שההתקשרות אל הבורא יתברך היא דווקא בשיתוף עם הכלל, וממילא בראיית הטוב והכבוד לזולת. וכשיעורו הראשון והמצמרר של רבי עקיבא לחמשת תלמידיו החדשים שבדרום: "אמר להם הראשונים לא מתו אלא מפני שהיתה עיניהם צרה בתורה זה לזה, אתם לא תהיו כן, מיד עמדו ומילאו כל ארץ ישראל תורה" (קהלת רבה יא, ו). ולא בכדי דווקא רבי עקיבא הוא שאמר על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" (אף הוא פסוק בפרשתנו) - "זה כלל גדול בתורה" (ספרא קדושים ב). לאמור, לא מדובר בתיקון קטן, מסוים, אלא בתיקון עומק, שבו תלויה כל השראת השכינה בישראל. לאמור, קדושים תהיו, כלליים תהיו!
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
