ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
"ברצוני להצטרף לקריאתך בענין "חזית דתית משותפת". אולם ברצוני להפנות את תשומת לבך שהדוגמא שהבאת היתה לפני עשרות שנים ומאז ועד היום, גדול הניכור עד לכדי שנאה לא עלינו, ולכן אולי יֵצֵא כבודו בקריאה נרגשת להפסיק את השנאה, כי אני בתור "חרדי" מבני-ברק רואה בכך עוול נורא לדת ולארץ-ישראל, עד כדי סכנת החזרת שטחי ארץ-ישראל. בכבוד רב ובהוקרה י.כ., קרית ויז'ניץ, בני-ברק".
אכן דוקא בימים האלו שבין פסח לעצרת, ראוי לעסוק באופן מיוחד בתיקון המידות, בזהירות בכבוד הבריות, שכן בימים אלו, אומרים חז"ל (יבמות סב, ב), מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה. הם מתו מיתה רעה, אסכרה, ומיתה זו קשה מכל המיתות שבעולם. היא מתחילה בפה ומסתיימת בגרון. ואף שהתקופה הזו, הימים שבין פסח לעצרת, ימי ספירת-העומר, היא טובה מכל הזמנים, בכל זאת בזמן הזה מתו תלמידי רבי עקיבא. כל זאת דוקא מפני החומרה שהיתה בהתנהגותם. כל אדם מחוייב בכבוד הבריות, בכבוד חברים ועל אחת כמה וכמה בכבוד תלמידי-חכמים. כל אדם מחוייב בכבוד חבירו ועל אחת כמה וכמה תלמיד-חכם מחוייב בכבוד חבירו. "'וסביביו נשערה מאד' (תהלים נ, ג), - מלמד, שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה" (יבמות קכא, ב). כבוד הבריות, כבוד האדם, כבוד חברך, אינו דבר של מה בכך. אין זה איזה הידור נימוסי-חיצוני. יש לו ערך עמוק מאד.
הגמרא (ברכות כח, ב) מספרת, שכשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו אצלו ואמרו לו: רבי! למדֵנו אורחות-חיים ונזכה לעולם-הבא. "אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם , ומנעו בניכם מן ההגיון, והושיבום בין ברכי תלמידי-חכמים, וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם-הבא ". זהירות בכבוד חברים זו הנהגה מההנהגות המביאות את האדם לחיי העולם-הבא. וההפך מזה... חס-ושלום.
על זה אמרו חכמים (בבא-מציעא נט, א): "המלבין את פני חבירו ברבים - אין לו חלק לעולם-הבא". כי האדם נברא בצלם אלקים, ומפני שיש בו צלם אלקים הוא בן העולם-הבא. מפני שיש בו נשמה עליונה, אלקית, לכן הוא שייך לעולם עליון אלקי, לעולם-הבא, ומי שמלבין פני חבירו ברבים פוגע בצלם אלקים שבאדם. איש כזה מאבד את צלמו האלקי ואין לו חלק לעולם-הבא. לעומת זאת, מי שזהיר בכבוד חבירו מראה בזה שהוא מוקיר ויודע את ערכו של האדם, את מעלתו הגדולה הזו שיש בו צלם אלקים. הכרה זו, המתבטאת בכבוד שהוא נותן לחבירו, עושה אותו לבן העולם-הבא.
תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה, לא נהגו כבוד בצלם האלקי שבאדם, ולא נהגו כבוד בתורה. על-כן מתו מיתה רעה, באסכרה, וסוג המחלה מרמז לנו מפני מה מתו. בימים אלו, בימי ספירת-העומר, ימי ההכנה לחג מתן-תורה, צריכה ההכנה להתמקד בתיקון המידות, מה שהוא תנאי לקבלת התורה. מי יתן ותִשרה רוח של טהרה במחננו, רוח של אחדות, ובעיקר בין בני התורה, שנראה את מעלות חברינו ולא חסרונם. ומתוך אחדות של כאיש אחד בלב אחד, נקבל את התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
