ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רחל אמנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להתנחם על בניה כי איננו. כה אמר ד' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ד' ושבו מארץ אויב ויש תקווה לאחריתך נאם ד' ושבו בנים לגבולם.
היום י"א בחשוון לפי המסורת הוא יום פטירתה של רחל אמנו.
אביא לפניכם מדרש חכמים שדרשו על רחל אמנו. כשחרב בית-המקדש היה הקב"ה בוכה, אמר, אוי לי שהחרבתי את ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, אמר הקב"ה לירמיה - קרא לאברהם ליצחק ליעקב ולמשה. באו לפניו, והיה כל אחד מהם מבקש על ישראל, באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה, ואמרה - רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים, והגיע זמן נשואי לבעלי, יעץ אבי להחליפנו לבעלי, ולתת לו את אחותי במקומי. וכאשר נודע לי הדבר, היה קשה לי מאד, והודעתי לבעלי, ומסרתי לו סימן, שיכיר ביני לבין אחותי, כדי שלא יוכל אבי להחליפני. אחר כך, נחמתי בעצמי, והתגברתי על רצוני, כי ריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה. ובערב, כאשר החליפו את אחותי במקומי, מסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי לבעלי, כדי שיהיה סבור שהיא רחל, ולא עוד, אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי, הוא היה מדבר עמה, היא שותקת, ואני משיבתו, כדי שלא יכיר לקול אחותי. וגמלתי עמה חסד, ולא קנאתי בה, ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר, לא קנאתי לצרה שלי, ולא הוצאתיה לחרפה, אתה מלך חי וקיים רחמן, מפני מה קנאתה לעבודת אלילים, שאין בה ממש, והגלית לבניי, ונהרגו בחרב, ועשו אויבים בם כרצונם? מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה, ואמר - בשביל רחל אני מחזיר את ישראל למקומם. ועל זה אומר הכתוב - "כה אמר ד' - קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה כי איננו, כה אמר ד' - מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאם ד', ושבו מארץ אויב, ויש תקווה לאחריתך נאם ד', ושבו בנים לגבולם". עד כאן דברי המדרש, בשינוי לשון, מפתיחתא דאיכא רבתי.
רחל הייתה עקרת הבית עיקרו של הבית תני רשב"י לפי שכל הדברים תלויין ברחל לפיכך נקראו ישראל על שמה רחל מבכה על בניה. ולא סוף דבר לשמה אלא לשם בנה אולי יחנן ד' צבאות שארית יוסף. כלומר כל ישראל נקראים בשם שארית יוסף, יוסף בנה של רחל. וממשיך המדרש ולא סוף דבר לשם בנה אלא לשם בן בנה שנאמר הבן יקיר לי אפרים. כלומר כל ישראל נקראים בשם אפרים בן בנה של רחל הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מידי דברי בו (רחם ארחמנו נאם ד'.) זכור אזכרנו עוד על כן המו מע' לו רחם ארחמנו נאם ד'. רחל נקברה בדרך ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם. ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד היום.
אמרו חכמים מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת אלא צפה יעקב אביו שהגלויות עתידות לעבור שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת רחמים עליהם הה"ד קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה. א"כ מגלים לנו חכמינו ז"ל כי לא במקרה מתה רחל בדרך ונקבר בדרך. כי היא עקרת הבית על ידה נבנה כל בית יעקב בית ישראל. היא בחייה עשתה מעשה הקרבה נפלא וויתרה על בעלה שאהב אותה ורצה דוקא בה. והיא גילתה לאחות את הסימנים שמסר לה יעקב כדי לא לבייש את אחותה מתוך אחריות וכך נבנה בית יעקב מלאה ורחל כאחד. וגם במות ואחרי מות היא נושאת בעול האחריות על עתיד בית יעקב בית ישראל שכולם נקראים בניה. היא קבורה בדרך ומלוה את בניה בדרכם ומבכה על בניה ההולכים בגלות ובגלל ההקרבה בחייה היא זו שנענית והקב"ה אומר לה מנעי קולך מבכי ועיניך מן דמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ד’ וגו' שבו בנים לגבולם.
וכעת בימים אלה ממשיכה רחל אמנו היא כנסת ישראל להפציר לבקש ולהתחנן על בניה שכבר שבו מארץ אויב אבל עדין לא שבו לגבולם עדין כאן בארץ מונעים מבניה להאחז בכל גבולם להאחז בחברון בשכם ביריחו ורחל מבכה ובניה מבכים עמה ופוקדים את קברה ובוכים עמה ומצפים לקיום ההבטחה ויש תקוה לאחריתך ושבו בנים לגבולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
