ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רחל אמנו
סיפורה של רחל נחשף לאחר למעלה מאלף שנים, בשעה בה חרבה ירושלים. חז"ל (פתיחתא לאיכה רבה, סי' כד) מספרים לנו על אבות האומה אשר באו לפני הקב"ה לבקש רחמים על העם. המדרש מספר על אברהם ועל יצחק, על יעקב ועל משה, אשר כל אחד בא בבכייה ובתחנונים לפני הקב"ה. אברהם ויצחק מספרים על מסירותם לשם ה' במעשה העקידה. יעקב ומשה מספרים על מסירותם לגידולו ולקיומו של העם. אך בקשתם נדחית על הסף. אין בכל זכויותיהם כדי לכפר על חטאו של העם ולהביא לגאולתו. ואז מספר המדרש:
באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה, ואמרה: ריבונו של עולם! גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים. וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נישואיי לבעלי, יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי. והוקשה עלי הדבר עד מאוד, כי נודעה לי העצה, והודעתי לבעלי, ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני. ולאחר כן ניחמתי בעצמי וסבלתי את תאוותי וריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה; ולערב חלפו (=החליפו) אחותי לבעלי בשבילי, ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שהיא סבור שהיא רחל; ולא עוד, אלא שנכנסתי תחת המיטה שהיה שוכב עם אחותי, והיה מדבר עמה, והיא שותקת, ואני משיבתו על כל דבר ודבר, כדי שלא יכיר לקול אחותי ; וגמלתי חסד עמה, ולא קינאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה.
לאחר שרחל מספרת את סיפורה המזעזע, פונה היא אל הקב"ה בתביעה שלא קל להבינה:
ומה אני – שאני בשר ודם, עפר ואפר – לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה; ואתה מלך חי וקיים, רחמן, מפני מה קינאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש, והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם?
ואכן,
מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן.
לא פשוטה היא טענתה של רחל. האם הוויתור הכביר שוויתרה לאחותה אמורה לתת לגיטימציה לעבודה זרה? האם הקב"ה אמור מעתה ועד עולם להשאיר מקום לרוע ולרשע הכרוכים בה, רק בשל מעשיה של רחל?
שתי תשובות הן, וקומה על קומה הן בנויות. התשובה האחת תאמר כי מדרש זה, אף שעל חורבן הבית הראשון הוא מדבר, מבקש הוא לרמוז על חורבנו של הבית השני. בית ראשון חרב בשל עבודה זרה. בית שני – בשל שנאת חינם. השונא – רק לו מקום בעולם. השנוא – אחת דינו להידחות לחלוטין. התנהגותה של רחל בארה להראות שאפשר לנהוג גם ההיפך. בעולמה הרחב של רחל יש מקום גם לאחותה; ולא רק בעולמה הגדול, אלא גם בביתה הפרטי פנימה. רחל אמנו היא זו שהניחה את היסוד המוסרי לגאולה מן החורבן שבא בשנאת חינם (הסבר זה שמעתי מפיו של אהוביה טבנקין).
המהר"ל מפראג (נצח ישראל פרק לד), כדרכו, חושף רובד הרבה יותר עמוק, המחזיר אותנו אל ימי חורבנו של הבית הראשון. עולמו של הקב"ה – אשר הוא "אחד ואין יחיד כייחודו" – מן הראוי כי יהיה עולם של אחדות, עולם של אחידות, עולם ללא סתירות, ניגודים ומחלוקות. ואכן כך יהיה לעתיד לבוא, "ביום ההוא" אשר בו "יהיה ה' אחד ושמו אחד". אולם הדרך אל אותו עולם אידיאלי עוברת דרך עולם של שניוּת, עולם מלא ניגודים מנטליים וחילוקי דעות חריפים. גם בית ישראל נבנה באותה הדרך: שתי אימהות ולא אחת (ולאחר מכן ארבע), שנים עשר שבטים המתגוששים זה בזה, שתי ממלכות (ישראל ויהודה) ועוד ועוד ניגודים קשים המלווים את עמנו לאורך כל ההיסטוריה שלו.
פעילותה של רחל למען לאה אחותה – מתוך הכרה זו היא באה. עולמנו הנוכחי, עולם של שניוּת הוא, עולם של סתירות. עולם כזה עדיין אינו מסוגל לקבל את מלכות ה' האחת. על כן יש בו גם עבודה זרה. על כן יש בו גם גילוי עריות (=פגיעה באחדות המשפחה) ושפיכות דמים (=פגיעה באחדות החברה האנושית). האחדות והשלמות עוד תבואנה; אולם תהליך ארוך וממושך, רצוף סתירות, ניגודים ומחלוקות מוביל אליהן. בשלב הביניים לא תימצא שלמות בשום חלק לבדו. כל הכוחות נדרשים: כל הכוחות החיוביים, ואף הכוחות השליליים. כולם שותפים בהנעת התהליך המוביל אל הייעוד הנשגב. לכל הפלגים יש מקום בבית ישראל, גם אם קשה הדבר עד מאוד. אולם גם הקשיים הגדולים ביותר לא יפרו את הבטחתו הגדולה של הקב"ה לרחל אמנו:
כה אמר ה': מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך... ויש תקווה לאחריתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
