ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
בענין זה אומרת הגמרא (ראש השנה טז, ע"ב) "אמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנאמר 'כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם'". כותב רש"י בשם המדרש: "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר, אמר להם, (בזו) השעה, (הוא) צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם 'באשר הוא שם', איני דן את העולם אלא בשעתו".
וידוע השאלה, מה שונה דינו של בן סורר ומורה שנענש על פי סופו בעתיד, מישמעאל בנו של אברהם אבינו, שהקב"ה דן אותו לפי נקודת זמן העכשווית ולפי מעשיו באותה שעה, ובשל כך הצילו.
וראיתי תשובה נפלאה מהרב הקדוש רבי אלעזר אבוחצירא זיע"א (מובא בספר 'תנא דבי רבי אלעזר'), שכותב שיש הבדל מהותי ויסודי בין המקרה של ישמעאל לבין דינו של בן סורר ומורה.
ישמעאל גדל בביתו של אברהם אבינו שהוא סמל למידות טובות, חסד והכנסת אורחים. וראיה אחת לכך היא, שכשאברהם שלח את עבדו אליעזר לחפש אישה לבנו יצחק, ציווה עליו לקחת אישה רק מחרן ולא מבנות כנען.
והסיבה היא, שיש הבדל בינהם: אנשי חרן היו עובדי עבודה זרה, ואילו אנשי כנען היו בעלי מידות מושחתות.
עבודה זרה שייכת לדעה ואמונה על החיים, כלומר, אדם מאמין בדבר מסוים וברגע שתוכיח לו אחרת הוא יעזוב את האמונה השקרית וידבק באמת. ואילו מידות מושחתות הן דבר שנשרש בעצמיות של האדם, הן היסוד והטבע שלו וקשה מאד לשנותן.
וכך דינו של בן סורר ומורה. בן סורר ומורה נולד מנישואים של אדם שיצא למלחמה, ראה אשת יפת תואר, חשק בה ולקחה לו לאישה. נישואים אלה, מיסודם, מבוססים על תאוותנות ויצריות, כפי שכותב רש"י בתחילת פרשתנו: "ולקחת לך לאשה- לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו".
בן סורר ומורה, נולד לבית ללא מידות טובות, וספג אווירה נהנתנית בטבע שלו. הוא גדל בבית שמושתת על יופי חיצוני ושקרי, והחינוך הזה נצרב בתוכו.
הלימוד שבן סורר ומורה קיבל מהוריו הוא שהמידות ודרך ארץ הם לא עיקר ויסוד הבית ולא בדרגה ובמעלה ראשונה, ומפני שכך, יצא הוא להיות זולל וסובא, מפני שדרכם של ילדים לחקות את הוריהם.
ולכן אומר רבי אלעזר אבוחצירא, מכיוון שישמעאל ראה דוגמא טובה למידות טובות מאביו, יש סיכוי ותקווה שבעתיד ישתנה, ובאמת חז"ל כותבים (רש"י בראשית כה, ט, בשם המדרש) שישמעאל עשה תשובה.
ומנגד, חז"ל אמרו על בן סורר ומורה עדיף שימות זכאי ולא חייב, מפני שבמהות וביסוד שלו הוא רקוב ומקולקל וקרוב לוודאי שלא ישנה את עצמו.
עוד בפרשתנו אומרת התורה, שהסיבה שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' היא: "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך".
ושואל הרב הקדוש רבי אהרון מפינסק קארלין זיע"א (ספר 'ארחות אהרן', שער בין אדם לחבירו), מדוע תלתה התורה הקדושה שני טעמים אלו כאילו הם שווים בחומרתם, הרי סיבת הדבר ש'לא קדמו אתכם בלחם ובמים' היא חוסר נימוסים, ואילו 'אשר שכר עליך את בלעם בן בעור' הוא עוון גדול שזממו להרוג, להשמיד ולאבד את כלל ישראל. ובנוסף, מדוע הקדימה התורה את הטעם הראשון לשני.
ועונה: "והנראה לומר בזה, שהתורה הקדושה באה ללמדנו בכאן הענין של מידות טובות והכרת הטוב. כי עמון ומואב צאצאי לוט המה, ולוט ניצל על ידי אברהם אבינו משבי המלאכים, והיה מן הראוי שעמון ומואב יבואו להכיר טובה לצאצאיו של אברהם אבינו".
וממשיך: "אכן זה שלא הכירו להם טובה לישראל חמור כל כך בעיני ה' יתברך, עד שהקדימה התורה הענין של חוסר הכרת הטוב לענין שכירת בלעם בן בעור. ללמדנו עד היכן מגעת חשיבות הכרת הטוב ומידות טובות. כי כאשר אין לאדם מידות טובות הריהו יותר חמור מ'אשר שכר עליך את בלעם בן בעור'. והדברים נוקבים עד למאוד, וממנו תקיש אל כל שאר עניני המידות לדעת גודל חשיבות העבודה בהם".
אנחנו נמצאים בתוך ימי אלול, שהם ימי תשובה והתעלות, ובהם האדם עלול להיות מרוכז בעיקר ב"אני לדודי ודודי לי"- אדם למקום. זוהי מעלה גדולה לאין ערוך, אך בנוסף לכך צריך לזכור את החשיבות של תשובה ותיקון מידות ועניינים של בין אדם לחברו.
ועל כך כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול): "הנה אנו עומדים בימים אשר עבודתנו הוא להכין עצמנו עבור היום שהמלך יושב על כסא דין שהוא ראש השנה, וכפי שכתב רבינו יונה כי ביום הזה הקב"ה דן על המידות של האדם. היינו, שהאדם נידון בראש השנה לא רק על המעשים החיצוניים וההתנהגות שבו, אלא על אף המידות הטמונים בתוך לבבו".
לסיום, נביא זווית אחרת לרעיון של 'באשר הוא שם', וגם היא קשורה לחודש אלול ולימים הנוראים.
פעמים רבות, כשאדם בא לעשות תשובה ולדבר דיבורי תפילה, תשובה וחרטה, יצר הרע משחיל לו מחשבות של ייאוש 'על שם סופו': "אולי כרגע אתה יכול לעשות טוב, אבל 'מה יהיה בסופך', ומי ערב לך שזה יחזיק לך מעמד בעתיד". ובגלל מחשבות כאלו האדם מתרפה במלאכת שמים, ומוותר מראש על מה שכן היה יכול לעשות טוב בהווה הקיים.
והתשובה היא "באשר הוא שם", וזה לשון קודשו של רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, חדש, ד):
"וַאֲפִלּוּ אִם עֲדַיִן נִלְכָּד בְּמַה שֶּׁנִּלְכָּד חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ כֹּחַ בִּבְחִירָתוֹ שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ גַּם בִּמְקוֹמוֹ הַנָּמוּךְ 'בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם' לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן, אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ תָּמִיד לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ', וְכַוָּנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָרַע שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר בְּעָלְמָא, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים יְרַחֵם עָלָיו ה' יִתְבָּרַךְ, וְיִתְקַבְּצוּ כָּל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד מְאֹד יָמִים וְשָׁנִים אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
