ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
בענין זה אומרת הגמרא (ראש השנה טז, ע"ב) "אמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנאמר 'כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם'". כותב רש"י בשם המדרש: "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר, אמר להם, (בזו) השעה, (הוא) צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם 'באשר הוא שם', איני דן את העולם אלא בשעתו".
וידוע השאלה, מה שונה דינו של בן סורר ומורה שנענש על פי סופו בעתיד, מישמעאל בנו של אברהם אבינו, שהקב"ה דן אותו לפי נקודת זמן העכשווית ולפי מעשיו באותה שעה, ובשל כך הצילו.
וראיתי תשובה נפלאה מהרב הקדוש רבי אלעזר אבוחצירא זיע"א (מובא בספר 'תנא דבי רבי אלעזר'), שכותב שיש הבדל מהותי ויסודי בין המקרה של ישמעאל לבין דינו של בן סורר ומורה.
ישמעאל גדל בביתו של אברהם אבינו שהוא סמל למידות טובות, חסד והכנסת אורחים. וראיה אחת לכך היא, שכשאברהם שלח את עבדו אליעזר לחפש אישה לבנו יצחק, ציווה עליו לקחת אישה רק מחרן ולא מבנות כנען.
והסיבה היא, שיש הבדל בינהם: אנשי חרן היו עובדי עבודה זרה, ואילו אנשי כנען היו בעלי מידות מושחתות.
עבודה זרה שייכת לדעה ואמונה על החיים, כלומר, אדם מאמין בדבר מסוים וברגע שתוכיח לו אחרת הוא יעזוב את האמונה השקרית וידבק באמת. ואילו מידות מושחתות הן דבר שנשרש בעצמיות של האדם, הן היסוד והטבע שלו וקשה מאד לשנותן.
וכך דינו של בן סורר ומורה. בן סורר ומורה נולד מנישואים של אדם שיצא למלחמה, ראה אשת יפת תואר, חשק בה ולקחה לו לאישה. נישואים אלה, מיסודם, מבוססים על תאוותנות ויצריות, כפי שכותב רש"י בתחילת פרשתנו: "ולקחת לך לאשה- לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו".
בן סורר ומורה, נולד לבית ללא מידות טובות, וספג אווירה נהנתנית בטבע שלו. הוא גדל בבית שמושתת על יופי חיצוני ושקרי, והחינוך הזה נצרב בתוכו.
הלימוד שבן סורר ומורה קיבל מהוריו הוא שהמידות ודרך ארץ הם לא עיקר ויסוד הבית ולא בדרגה ובמעלה ראשונה, ומפני שכך, יצא הוא להיות זולל וסובא, מפני שדרכם של ילדים לחקות את הוריהם.
ולכן אומר רבי אלעזר אבוחצירא, מכיוון שישמעאל ראה דוגמא טובה למידות טובות מאביו, יש סיכוי ותקווה שבעתיד ישתנה, ובאמת חז"ל כותבים (רש"י בראשית כה, ט, בשם המדרש) שישמעאל עשה תשובה.
ומנגד, חז"ל אמרו על בן סורר ומורה עדיף שימות זכאי ולא חייב, מפני שבמהות וביסוד שלו הוא רקוב ומקולקל וקרוב לוודאי שלא ישנה את עצמו.
עוד בפרשתנו אומרת התורה, שהסיבה שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' היא: "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך".
ושואל הרב הקדוש רבי אהרון מפינסק קארלין זיע"א (ספר 'ארחות אהרן', שער בין אדם לחבירו), מדוע תלתה התורה הקדושה שני טעמים אלו כאילו הם שווים בחומרתם, הרי סיבת הדבר ש'לא קדמו אתכם בלחם ובמים' היא חוסר נימוסים, ואילו 'אשר שכר עליך את בלעם בן בעור' הוא עוון גדול שזממו להרוג, להשמיד ולאבד את כלל ישראל. ובנוסף, מדוע הקדימה התורה את הטעם הראשון לשני.
ועונה: "והנראה לומר בזה, שהתורה הקדושה באה ללמדנו בכאן הענין של מידות טובות והכרת הטוב. כי עמון ומואב צאצאי לוט המה, ולוט ניצל על ידי אברהם אבינו משבי המלאכים, והיה מן הראוי שעמון ומואב יבואו להכיר טובה לצאצאיו של אברהם אבינו".
וממשיך: "אכן זה שלא הכירו להם טובה לישראל חמור כל כך בעיני ה' יתברך, עד שהקדימה התורה הענין של חוסר הכרת הטוב לענין שכירת בלעם בן בעור. ללמדנו עד היכן מגעת חשיבות הכרת הטוב ומידות טובות. כי כאשר אין לאדם מידות טובות הריהו יותר חמור מ'אשר שכר עליך את בלעם בן בעור'. והדברים נוקבים עד למאוד, וממנו תקיש אל כל שאר עניני המידות לדעת גודל חשיבות העבודה בהם".
אנחנו נמצאים בתוך ימי אלול, שהם ימי תשובה והתעלות, ובהם האדם עלול להיות מרוכז בעיקר ב"אני לדודי ודודי לי"- אדם למקום. זוהי מעלה גדולה לאין ערוך, אך בנוסף לכך צריך לזכור את החשיבות של תשובה ותיקון מידות ועניינים של בין אדם לחברו.
ועל כך כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול): "הנה אנו עומדים בימים אשר עבודתנו הוא להכין עצמנו עבור היום שהמלך יושב על כסא דין שהוא ראש השנה, וכפי שכתב רבינו יונה כי ביום הזה הקב"ה דן על המידות של האדם. היינו, שהאדם נידון בראש השנה לא רק על המעשים החיצוניים וההתנהגות שבו, אלא על אף המידות הטמונים בתוך לבבו".
לסיום, נביא זווית אחרת לרעיון של 'באשר הוא שם', וגם היא קשורה לחודש אלול ולימים הנוראים.
פעמים רבות, כשאדם בא לעשות תשובה ולדבר דיבורי תפילה, תשובה וחרטה, יצר הרע משחיל לו מחשבות של ייאוש 'על שם סופו': "אולי כרגע אתה יכול לעשות טוב, אבל 'מה יהיה בסופך', ומי ערב לך שזה יחזיק לך מעמד בעתיד". ובגלל מחשבות כאלו האדם מתרפה במלאכת שמים, ומוותר מראש על מה שכן היה יכול לעשות טוב בהווה הקיים.
והתשובה היא "באשר הוא שם", וזה לשון קודשו של רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, חדש, ד):
"וַאֲפִלּוּ אִם עֲדַיִן נִלְכָּד בְּמַה שֶּׁנִּלְכָּד חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ כֹּחַ בִּבְחִירָתוֹ שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ גַּם בִּמְקוֹמוֹ הַנָּמוּךְ 'בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם' לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן, אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ תָּמִיד לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ', וְכַוָּנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָרַע שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר בְּעָלְמָא, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים יְרַחֵם עָלָיו ה' יִתְבָּרַךְ, וְיִתְקַבְּצוּ כָּל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד מְאֹד יָמִים וְשָׁנִים אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
