ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
בענין זה אומרת הגמרא (ראש השנה טז, ע"ב) "אמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנאמר 'כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם'". כותב רש"י בשם המדרש: "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר, אמר להם, (בזו) השעה, (הוא) צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם 'באשר הוא שם', איני דן את העולם אלא בשעתו".
וידוע השאלה, מה שונה דינו של בן סורר ומורה שנענש על פי סופו בעתיד, מישמעאל בנו של אברהם אבינו, שהקב"ה דן אותו לפי נקודת זמן העכשווית ולפי מעשיו באותה שעה, ובשל כך הצילו.
וראיתי תשובה נפלאה מהרב הקדוש רבי אלעזר אבוחצירא זיע"א (מובא בספר 'תנא דבי רבי אלעזר'), שכותב שיש הבדל מהותי ויסודי בין המקרה של ישמעאל לבין דינו של בן סורר ומורה.
ישמעאל גדל בביתו של אברהם אבינו שהוא סמל למידות טובות, חסד והכנסת אורחים. וראיה אחת לכך היא, שכשאברהם שלח את עבדו אליעזר לחפש אישה לבנו יצחק, ציווה עליו לקחת אישה רק מחרן ולא מבנות כנען.
והסיבה היא, שיש הבדל בינהם: אנשי חרן היו עובדי עבודה זרה, ואילו אנשי כנען היו בעלי מידות מושחתות.
עבודה זרה שייכת לדעה ואמונה על החיים, כלומר, אדם מאמין בדבר מסוים וברגע שתוכיח לו אחרת הוא יעזוב את האמונה השקרית וידבק באמת. ואילו מידות מושחתות הן דבר שנשרש בעצמיות של האדם, הן היסוד והטבע שלו וקשה מאד לשנותן.
וכך דינו של בן סורר ומורה. בן סורר ומורה נולד מנישואים של אדם שיצא למלחמה, ראה אשת יפת תואר, חשק בה ולקחה לו לאישה. נישואים אלה, מיסודם, מבוססים על תאוותנות ויצריות, כפי שכותב רש"י בתחילת פרשתנו: "ולקחת לך לאשה- לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו".
בן סורר ומורה, נולד לבית ללא מידות טובות, וספג אווירה נהנתנית בטבע שלו. הוא גדל בבית שמושתת על יופי חיצוני ושקרי, והחינוך הזה נצרב בתוכו.
הלימוד שבן סורר ומורה קיבל מהוריו הוא שהמידות ודרך ארץ הם לא עיקר ויסוד הבית ולא בדרגה ובמעלה ראשונה, ומפני שכך, יצא הוא להיות זולל וסובא, מפני שדרכם של ילדים לחקות את הוריהם.
ולכן אומר רבי אלעזר אבוחצירא, מכיוון שישמעאל ראה דוגמא טובה למידות טובות מאביו, יש סיכוי ותקווה שבעתיד ישתנה, ובאמת חז"ל כותבים (רש"י בראשית כה, ט, בשם המדרש) שישמעאל עשה תשובה.
ומנגד, חז"ל אמרו על בן סורר ומורה עדיף שימות זכאי ולא חייב, מפני שבמהות וביסוד שלו הוא רקוב ומקולקל וקרוב לוודאי שלא ישנה את עצמו.
עוד בפרשתנו אומרת התורה, שהסיבה שלא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' היא: "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך".
ושואל הרב הקדוש רבי אהרון מפינסק קארלין זיע"א (ספר 'ארחות אהרן', שער בין אדם לחבירו), מדוע תלתה התורה הקדושה שני טעמים אלו כאילו הם שווים בחומרתם, הרי סיבת הדבר ש'לא קדמו אתכם בלחם ובמים' היא חוסר נימוסים, ואילו 'אשר שכר עליך את בלעם בן בעור' הוא עוון גדול שזממו להרוג, להשמיד ולאבד את כלל ישראל. ובנוסף, מדוע הקדימה התורה את הטעם הראשון לשני.
ועונה: "והנראה לומר בזה, שהתורה הקדושה באה ללמדנו בכאן הענין של מידות טובות והכרת הטוב. כי עמון ומואב צאצאי לוט המה, ולוט ניצל על ידי אברהם אבינו משבי המלאכים, והיה מן הראוי שעמון ומואב יבואו להכיר טובה לצאצאיו של אברהם אבינו".
וממשיך: "אכן זה שלא הכירו להם טובה לישראל חמור כל כך בעיני ה' יתברך, עד שהקדימה התורה הענין של חוסר הכרת הטוב לענין שכירת בלעם בן בעור. ללמדנו עד היכן מגעת חשיבות הכרת הטוב ומידות טובות. כי כאשר אין לאדם מידות טובות הריהו יותר חמור מ'אשר שכר עליך את בלעם בן בעור'. והדברים נוקבים עד למאוד, וממנו תקיש אל כל שאר עניני המידות לדעת גודל חשיבות העבודה בהם".
אנחנו נמצאים בתוך ימי אלול, שהם ימי תשובה והתעלות, ובהם האדם עלול להיות מרוכז בעיקר ב"אני לדודי ודודי לי"- אדם למקום. זוהי מעלה גדולה לאין ערוך, אך בנוסף לכך צריך לזכור את החשיבות של תשובה ותיקון מידות ועניינים של בין אדם לחברו.
ועל כך כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (אלול): "הנה אנו עומדים בימים אשר עבודתנו הוא להכין עצמנו עבור היום שהמלך יושב על כסא דין שהוא ראש השנה, וכפי שכתב רבינו יונה כי ביום הזה הקב"ה דן על המידות של האדם. היינו, שהאדם נידון בראש השנה לא רק על המעשים החיצוניים וההתנהגות שבו, אלא על אף המידות הטמונים בתוך לבבו".
לסיום, נביא זווית אחרת לרעיון של 'באשר הוא שם', וגם היא קשורה לחודש אלול ולימים הנוראים.
פעמים רבות, כשאדם בא לעשות תשובה ולדבר דיבורי תפילה, תשובה וחרטה, יצר הרע משחיל לו מחשבות של ייאוש 'על שם סופו': "אולי כרגע אתה יכול לעשות טוב, אבל 'מה יהיה בסופך', ומי ערב לך שזה יחזיק לך מעמד בעתיד". ובגלל מחשבות כאלו האדם מתרפה במלאכת שמים, ומוותר מראש על מה שכן היה יכול לעשות טוב בהווה הקיים.
והתשובה היא "באשר הוא שם", וזה לשון קודשו של רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, חדש, ד):
"וַאֲפִלּוּ אִם עֲדַיִן נִלְכָּד בְּמַה שֶּׁנִּלְכָּד חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ כֹּחַ בִּבְחִירָתוֹ שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ גַּם בִּמְקוֹמוֹ הַנָּמוּךְ 'בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם' לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם אַף עַל פִּי כֵן, אִם יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ תָּמִיד לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ', וְכַוָּנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר הָרַע שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי טוֹב לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה נֶאֱבָד שׁוּם דִּבּוּר בְּעָלְמָא, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים יְרַחֵם עָלָיו ה' יִתְבָּרַךְ, וְיִתְקַבְּצוּ כָּל הַדִּבּוּרִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְהָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה מְאֹד מְאֹד יָמִים וְשָׁנִים אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
