ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
בלעם הרשע שידר לכל הסובבים אותו, שהוא, בלק ועבדי בלק, כולם ביד ה', ואין ביכולתם להתערב בהנהגה האלוקית. בלעם אמר שוב ושוב שרק מה שה' יתברך ירצה, זה מה שיקרה בפועל. וכביכול, זה היפך הבחירה, כלומר, שאין בכוח הבחירה שבידו לשנות את הרצון האלוקי, כי רק הקב"ה לבדו קובע את המציאות.
אבל באמת, בלעם הרשע לקח את נקודת 'נזר הבריאה', את הכוח החזק ביותר והגבוה ביותר שהוא 'כוח הבחירה', והשתמש בו בצורה צינית ודמגוגית. כי כלפי חוץ הוא אמר לכולם שרק מה שבורא עולם יחליט, כך יהיה, אבל תוך כדי הוא 'קרץ' לעבדי בלק, כמרמז להם 'אני יודע דעת עליון (לשון חז"ל בבלי סנהדרין ק"ה ע"ב), יש לי תכנית מגירה, לינו פה הלילה'.
כותב רבי נתן: "אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עַל יִשְרָאֵל וְאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם וְכוּ'. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ לְגַמְרֵי וְאָמַר כִּי מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁרָמַז לָהֶם שֶׁיִּשְׁלַח שָרִים רַבִּים וּגְדוֹלִים מֵהֶם. כִּי סָבַר אוּלַי יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן חָזָק כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּמְשִׁיךְ רָצוֹן הָעֶלְיוֹן כִּרְצוֹנוֹ לְקַלֵּל חַס וְשָׁלוֹם אֶת יִשְרָאֵל".
צריך לדעת שהקב"ה ברא את כל העולמות רק בשביל תכלית אחת והיא - הבחירה! שמטרתה, שהאדם יפנה עורף לרע וידבק בטוב.
יש לה' יתברך אין סוף מלאכים, אופנים ושרפי הקודש שעובדים אותו בצורה שלמה ומוחלטת, אבל מעלת האדם שיסודו מעפר וסופו לעפר, גבוהה מהם לאין ערוך! מדוע? בגלל שיש לו בחירה האם לבחור ברצון ה' שמתגלה בתורת משה או ללכת אחר עצת יצרו. ומעלת האדם, שלמרות תאוות ומשיכת הגוף לחומר, הוא בוחר ברצון האלוקי!
וכלשונו של רבי נתן: "כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְעַל כֵּן הַבְּחִירָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וְעִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה הוּא עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱלִים וְהִסְתִּיר רְצוֹנוֹ בְּהַסְתָּרוֹת וְהַעְלָמוֹת גְּדוֹלוֹת, רַק נָתַן כֹּחַ וָדַעַת בָּאָדָם שֶׁיָּבִין מִדַּעְתּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּש אַחַר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְבַטֵּל כָּל רְצוֹנוֹתָיו נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ".
בלעם ידע 'דעת עליון' - ידע את כוחה של 'הבחירה' שהיא נקודת 'השיא' של ההוויה.
הוא שידר על שני ערוצים במקביל, כלפי חוץ הוא אמר לאנשי בלק: "לא אוכל לעבור את פי ה' אלוקי לעשות קטנה או גדולה", ולמלאך ה' אמר: "כי לא ידעתי כי אתה ניצב לקראתי בדרך, ועתה אם רע בעיניך אשובה לי". אבל בפנימיות לבבו, בתוך תוכו, היה לו רצון חזק ותקיף להצליח להרע לעם ישראל.
הוא ידע שלא באמת משנה כמה ה' יאמר לו לא ללכת ולקלל את עם ישראל, מפני שלמרות זאת ועם זאת, כוח הבחירה כל כך גדול, שהוא יכול לעשות פעולה שנוגדת את רצון ה'!
היינו, שהקב"ה נותן לאדם חיות באבריו, יכולת ואפשרות לעשות ולהתנהג לפי תאוותו, גם הוא מקלקל את הבריאה ולא משרת את תכליתה.
אבל, מסביר רבי נתן - "ואתה מרום לעולם ה'" (תהלים צב, ט) ומפרש רש"י: "תמיד ידך על העליונה"!
הקב"ה 'סיבת הסיבות' סיבב שהאתון תפתח את פיה והיא זו שתוכיח לבלעם ולכולם מהיכן נמשך כוחו הטמא לפעול פעולות רעות, כי המשיך את זוהמתו הנוראה וכוחות הטומאה שלו, על ידי ניאוף איתה בעצמה (בבלי סנהדרין ק"ד, ע"ב), שעל ידי זה היה לו כוחות רעים בפיו הטמא.
מפני שיש כלל - זה כנגד זה! כך מנהיג ה' יתברך את עולמו, שמי שרוצה לפעול פעולות טובות מצד הקדושה, עליו להתקדש ולהיטהר על פי תורת משה, ומי שרוצה להפך, יחיה להפך כמו מעשה בלעם הרשע. בורא עולם חקק בעולמו מנגנון שיהיה לאדם יכולת להמשיך כוחות מעולם העליון לעולם התחתון על פי רצונו ובחירתו, אם לטוב אם להפך.
ועם זאת, מדגיש רבי נתן נקודה חשובה ויסודית באמונת ישראל - "אין עוד מלבדו"! כפי שאמרו רבותינו ז"ל (בבלי חולין ז, ע"ב) לעניין כשפים, שהקב"ה נותן להם כוח לפי שעה בשביל הבחירה, אבל אחר כך הקב"ה 'גמר גומר ויגמור' תמיד הכול כרצונו הטוב, 'והמחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי' (אבות ד, ד).
והראיה, שהאתון בעצמה, שממנה ינק את טומאתו ומכך ינק 'דעת עליון', היא בעצמה פתחה את פיה והוכיחה וביישה אותו לעיני כולם מה שעשה איתה, כי ה' יתברך רצה לנקום בו דווקא בדבר שנפל בו ובדבר שעל ידו מרד בקונו. וכלשון ה'אור החיים' הקדוש: "להשפיל גאותו של בזוי זה, לפי שקדם ונהג גבהות לפני ה'". וזאת כדי להראות שרק הוא יתברך 'בעל הכוחות כולם'.
נכון, הופקדה בידך גדולת ומעלת 'הבחירה', אבל היא נועדה לעשות נחת רוח לכבוד הבורא ולא להפך. ואחרי הכל, אין דבר נמנע ממנו יתברך כפי שקרה בסוף, שה' יתברך שם בפי בלעם ברכות, למרות שמתוקף בחירתו רצה לקלל, אבל בא לקלל ונמצא מברך.
ולהבנת עומק העניין - הקב"ה מנהיג את העולם על פי שני מהלכים בעת ובעונה אחת (כפי שמרחיב הרמח"ל בספרו 'דעת תבונות'):
יש את 'המהלך הארצי' שזה כל הבחירות שלנו בעולם המעשה, שבאחריותנו ובהשתדלותנו לקדם ולהוביל את המציאות לייעוד של חיים רוחניים ולגילוי מלכות ה'. מהלך זה נושא בתוכו התמודדות יומיומית בין רע לטוב, אתגרים, ניסיונות, הצלחות וכישלונות.
ויש את 'המהלך האלוקי הנצחי', ששם למעלה "הרכבת נוסעת ויהי מה". התוכנית האלוקית יצאה, יוצאת ותצא מהכוח אל הפועל. שם אין סיבוכים, פספוסים ותקלות שנגרמים בגלל בחירת והתנהגות האדם, כי לא משנה מה האדם בוחר בהווה, הקב"ה מהפך תמיד באופן אוטומטי את הרע לטוב! המציאות כולה מתעלה ודוהרת כל הזמן למטרת תכלית בריאתה - "והיה ה' למלך על כל הארץ".
מפרשה זו אנו למדים שהכול תלוי בגישת ורצון האדם:
בצד השלילי: בלעם רק החשיב את 'המהלך הארצי' - כוח הבחירה של האדם בלבד, והוא השתמש בו לרצון וכבוד עצמו ולא לרצון וכבוד בורא עולם. וממילא, הקב"ה הוכיח לו שיש את ה'מהלך האלוקי הנצחי' - 'אין עוד מלבדו, הוא בעל הכוחות כולם ושהכל נהיה בדברו', ומתוך הכרה זו עליו לתקן מעשיו.
ובצד החיובי: אם יהודי החפץ בתשובה מחשיב רק את 'המהלך הארצי' - היינו, שכוסף לגשת אל הקודש, אך מצפונו נוקפו ויצרו מחלישו בגלל העבר השלילי שמרד בקונו, ומזה הוא מתייאש ולא מאמין בכוח התשובה.
פה משתלבת האמונה ב'מהלך האלוקי הנצחי' - שאין רע בעולם! הקב"ה מהפך בכל רגע את זדונות בני האדם לזכויות, עבירות למצוות, ירידות לעליות, כי 'שהכל ברא לכבודו'! והבנה זו מעניקה ליהודי תקווה ומוטיבציה לחזור לדרך הישרה, לדרך המלך.
וכך מספר רבי נתן על רבנו נחמן מברסלב זי"ע (חיי מוהר"ן אות קפ"ח):
"כְּשֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ לְאוּמֶן בְּסוֹף יָמָיו וְדִבֵּר עִמִּי דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין כַּמָּה שִֹיחוֹת נָאוֹת קְדוֹשׁוֹת הַמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד. וְהֵבַנְתִּי מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים גֹּדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יְגַלֶּה ה' יִתְבָּרַךְ הָאֱמֶת וְיֵיטִיב אַחֲרִיתֵנוּ וְכוּ'. אָז עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב אַף עַל פִּי כֵן ה' יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר כִּרְצוֹנוֹ. הֵשִׁיב לִי בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר? הֲלֹא ה' יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












