ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
וזה לשונו: "בענין המסעות שתלה הכתוב ביציאת מצרים, נראה דכמו שנזכר יציאת מצרים נ' פעמים בתורה כמו שכתוב בזוהר הקדוש (חלק א רסא, ע"ב), לרמוז שיצאו ממ"ט שערי טומאה ונכנסו בנ' שערי בינה".
וממשיך: "ולפי שכתבו חז"ל (ראש השנה כא, ע"ב) שנמסרו למשה רבינו עליו השלום נ' שערים חוץ מאחד, 'ותחסרהו מעט מאלקים' (תהלים ח,ו)".
היינו, שער החמישים מסמל את השלמות האלוקית, ומשה רבינו על אף שהיה מובחר מין אנושי (ערבי נחל, שמות א) הוא אינו מושלם ומכורח המציאות יש בו חיסרון.
כותב רבי נחמן מברסלב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן א, פט): "'וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ'. הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים. וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ, בְּוַדַּאי מְעַט מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה".
אנחנו נמצאים בתקופת שלושת השבועות שנקראים 'בין המיצרים', שזהו זמן שאנחנו מתאבלים על החיסרון שיש בעולם, אנו מצטערים על חיסרון גדול שיש במציאות הכללית והפרטית שלנו, ובעצם הקב"ה מספר לנו את החיסרון שלו, כל החיסרון שלנו נובע מכך שחסר לו בית שבו ישרה את שכינתו וידור בתוכנו, שזוהי המציאות השלמה שאליה אנו נכספים.
בגלל שהאות נו"ן מסמלת את השלמות ואת הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר, וכלשונו של ה'שפת אמת' (שם) "גבוה מכל השערים", כשהיא נחסרת מאותיות התיבה זהו רמז לכך שיש פה חוסר כלשהו שדורש תיקון.
לאור דברים אלו נוכל להבין את דברי רבינו (ליקוטי מוהר"ן א, רמז): "אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רַעֲיָא מְהֵימְנָא צַו כ"ז:) שֶׁ'תֵּיקוּ' הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְסָר הַנּוּ"ן שֶׁל תִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה 'תֵּיקוּ'. וְדַע שֶׁזֹּאת הַנּוּ"ן פְּשׁוּטָה כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת תֵּיקוּ כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת 'קִינוֹת' שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת תִּיקּוּן, רַק שֶׁהַנּוּ"ן נִכְפֶּפֶת כַּנַּ"ל. ה' יִגְאָלֵנוּ וְיִתְהַפְּכוּ 'הַקִּינוֹת' לְ'תִּיקּוּן', וְיִתְתַּקֵּן הַ'תֵּיקוּ' הַנַּ"ל".
ידוע שהיכן שמוזכר בגמרא 'תיקו' הכוונה לקושיה שאין עליה הכרעה ברורה בין חכמים.
ישנו ספק ואין עצה ברורה כיצד עלינו לנהוג, רצון ה' נעלם ונסתר מאיתנו.
מסביר רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות גיטין, ג), שגם באדם עצמו יש בחינה של 'תיקו', אלו אותם זמנים שאין לו עצה שלמה וברורה כיצד לנהוג. לאדם ישנה קושיה- מצד אחד יש לו הוכחות וסברות להתנהג בצורה א', ומנגד, עולות לו מחשבות שסותרות את כל הסברות הראשונות ומוכיחות הפוך, והוא אינו יודע מה להכריע כרצון ה' באמת.
והתיקון הוא כדבריו: "כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת. כִּי מִקֹּדֶם צָרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו סְפֵקוֹת וְעֵצוֹת חֲלוּקוֹת הַרְבֵּה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מִשָּׁם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה, מְאֹד, וְתַּקָּנָתוֹ שֶׁיִּצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת".
שער הנ' הוא כדברי רבי נתן (שם) "השכל הכולל", שהכוונה לעצה השלמה שיש לאדם באופן שהכל ברור ובהיר לו, שיודע איך להתנהג ומה לעשות כרצון ה' בלי ספקות, וכשאין בית המקדש קיים כולנו נמצאים בחיסרון, כי בבית המקדש הייתה יוצאת הוראה לישראל (תענית טז, ע"א).
כתוב בתורה (שמות יא, ח) "וכל העם אשר ברגליך", ומפרש רש"י- 'ההולכים אחר עצתך'.
נעליים מסמלות הליכה וצעידה בדרך בטוחה, ומציאות שהאדם יודע בוודאות לאן הוא הולך. מסביר רבי נתן דבר מדהים- מכיוון שבתשעה באב אנחנו מתאבלים על חורבן הבית, ואין לנו עצה והוראה ברורה כיצד לנהוג כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים, לכן יש ביום זה איסור נעילת הסנדל.
וכלשונו: "לְהוֹרוֹת שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַמִּנְעָלִים וְעַל כֵּן אָז בֶּאֱמֶת אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה, כִּי מִסְתַּלְּקִין כָּל הַמֹּחִין וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיחַיֶּה אוֹתָנוּ עַל יְדֵי הַשֵּכֶל הַכּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ הַמִּתְעַלֵּם וּמִסְתַּתֵּר אָז בְּעֹצֶם הַיְרִידָה".
והתיקון למצב זה הוא לומר 'קינות' ומגילת 'איכה', ש'אֵיכָה' זה מלשון 'אַיֶּכָּה'. כי עיקר ה'תיקון' לאדם שנמצא במצב של חוסר ודאות, במציאות שהוא מרגיש רחוק מאביו שבשמיים בגלל שאינו יודע לשית עצות בנפשו מה לעשות כדי לצאת ממה שהוא צריך לצאת, ולהינצל מהרשת הפרוסה של יצרו הרע שמנסה לתפוס אותו בכל מקום שפונה, עיקר התיקון והעצה לאדם שיתפלל ויצעק לה' מקירות ליבו על גלות השכינה, על חלוקת העצה, על המוחין והדעת שלו שהסתלקו ממנו, וישאל את אביו שבשמים: אַיֶּכָּה? היכן אתה?
כתוב "מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונה ידלנה" (משלי כ, ה), דווקא בתוך עומק הירידה, ההסתר והחושך הגדול ביותר בימים אלו שנקראים 'בין המיצרים', גנוזה האות נ' שהיא העצה השלמה שמונחת בתוך כל יהודי, ועל ידה יוכל לצאת מכל מיצרי הנפש. וזו התפילה שלנו בימים אלו לזכות לגילוי משיח שהוא 'פלא יועץ' (ישעיהו ט, ה) וגם נקרא איש תבונה ומכוון כנגד שער הנ' (השתפכות הנפש, עה).
מסיים רבי נתן: "וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁתֵּיק"וּ הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן וְהַנּוּן נִכְפֶּפֶת וְנַעֲשֵית קִינוֹ"ת, וְלֶעָתִיד יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְאָז נִתְתַּקֵּן הַתֵּיק"וּ, כִּי יֻפְשְׁטוּ כָּל הָאִבַּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְאָז יַחֲזֹר וְיִהְיֶה נַעֲשֶה מִקִּינוֹת תִּיקּוּן".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
