ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן יצחק
'השפת אמת' זיע"א כותב שיש לראות בזה דבר נפלא- יום קודם לכן הרי היו עם ישראל במ"ט שערי טומאה, על סף שער הנ', ויום אחרי זה כבר היו בדרגה גבוהה כזו שהיה להם דמיון למלאכי מעלה, שנפשטו מהגשמיות.
מכך אנו למדים על מעלת בני ישראל, אשר כל זמן שהיו תחת ידי מצרים ויד הסטרא אחרא שלטה עליהם, אז היו שקועים בתוך הטומאה. אבל מיד ברגע שהוציאם ה' יתברך מתחת גלות מצרים, אז התגלתה הקדושה הפנימית הטמונה בכל יהודי, והגיעו לקדושת ישראל אשר היא גדולה מקדושת מלאכי מעלה.
ועוד כותב 'השפת אמת': "ובאמת כמו שצריכין להאמין בהקב"ה אף שאין יכולין להבין הנהגה הנעלמת של הקב"ה, כמו כן צריכין להאמין בבני ישראל אפילו שנראין כעורין ושחורין כמו שנאמר (שיר השירים א, ה) 'שחורה אני ונאוה'".
היינו, בכל נפש ישראל גנוזה ונעלמת קדושה גדולה עד מאוד, ומחוייבים אנו להאמין בקדושה זו. לדעת, כי ברגע אחד יכול יהודי להתהפך מרע לטוב ולהיות מלא קדושה גדולה כל כך.
כותב בעל ספר "הלקח והלבוב": 'השפת אמת' מחזק בזה לבות בני ישראל השרויים בגלות ומצפים לישועת ה'. שהיצר מחליש אמונתם באומרו, הלא דורות הקדמונים היו מלאים צדיקים וקדושים, ואם הם לא נגאלו, האיך שייך לומר שלנו, שאין אתנו יודע עד מה ולב יודע מרת נפשו, שתהיה לנו הגאולה. רק שבפנימיות יש לנו נשמה קדושה ובכל יהודי טמון אוצר גדול, וכשירחם ה' ויגאלנו גאולה שלמה, יתגלה האור הזה".
דבר זה מחייב אותנו שכל אחד ישתדל שיהיה לו רצון ותשוקה לגלות את הנקודה הפנימית שלו, ויעשה כל מה שביכולתו להתבונן בקדושה המיוחדת שנתקדשו בה בני ישראל, וממילא יתאמץ בכל כוחו לשמור את הנקודה הפנימית שבתוכו שתישמר בטהרתה.
ואף אם נפל למקום שנפל, ואף אם עובר עליו מה שעובר, עליו לדעת כי "אין עוד מלבדו" והקב"ה נמצא איתו, עמו ואצלו, גם במקומות הירודים. כוח של יהודי נובע מהאמונה שהקב"ה נמצא בכל מקום "ומלכותו בכל משלה". וגם אם חס ושלום נכשל ונמצא בעומק הטומאה, עדיין יש בתוכו נשמה אלוקית 'חלק אלוק ממעל' שעל ידה יש לו התקשרות נצחית לבורא יתברך.
ידועה הקושיה מדוע כתוב "בא אל פרעה" ולא "לך אל פרעה", והתשובה היא- בני אדם חושבים שבזמן שהם עושים דברים לא טובים אז הקב"ה עוזב אותם, ויש להם ניתוק מהקב"ה. ודבר זה הוא הגורם לייאוש אחר העבירה, כי האדם חושב שאינו מקושר עוד לקדושה ואיבד הכול חס ושלום.
וזו הכוונה "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו", שהקב"ה הולך תמיד עם האדם. האדם לעולם לא נפרד ממנו יתברך, ולכן תמיד יכול לשוב בתשובה כי "ואציעה שאול הנך". היינו, אפילו בעת שהוא נמצא בשאול תחתיות, במקומות הרחוקים מכבודו יתברך, אף על פי כן הקב"ה עמו וקרוב אליו בבחינת 'בא אל פרעה כי אני וכו''.
בספר 'הלקח והלבוב' כתוב: "כאשר בני ישראל ילמדו הלימוד העמוק של 'בא אל פרעה', ויחזקו לבם לשוב אל ה' נגד כל הנסיונות הקשים שאנו חיים עמהם, ולא יהיו מלאים חס ושלום ייאוש ועצבות, אז תבוא הגאולה השלמה, כפי שמרמז הרב הקדוש רבי לייבל איגר זיע"א בספרו 'תורת אמת', כי כאשר מכניסים תיבת 'בא' לתוך תיבת 'פרעה' עולה בגימטריה 'משיח'.
ומוסיף, שבעת שילמדו הלימודים שעליהם מורה ה'בא אל פרעה', ונתחזק לעשות תשובה כראוי, אז יעזור ה' יתברך שתבוא הגאולה השלמה במהרה".
כתוב בתהלים 'תעיתי כשה אובד בקש עבדך'. אנו תועים בדרך מסוכנת מאוד של רשת היצר הרע. לכן צריכים אנו לבקש את דרך האמת, לבקש מהקב"ה שהוא יסייע בידינו-' בקש עבדך'. ימי השובבי"ם הם בבחינת 'קול דודי דופק' ובת קול יוצאת ומכרזת 'שובו בנים'. יכולים אנו לשמוע את הקול הקורא אותנו לשוב אל הטוב, ובנקל למצוא את הדרך הישרה.
וזו עבודת האדם בימי השובבי"ם להתחנן על נפשו- 'בקש עבדך', כי בימים אלו השערים פתוחים ביותר לאלו הדופקים בתשובה, ומי שיודע את הקדושה הגדולה שיש בקרבו, ירצה לטהר את עצמו ולהוציא תשוקה זו מהכוח אל הפועל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
