ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב: "יש לרמז בלשון 'שם קדשי' על עצם האדם, שיש בתוכו שם ה'. בתוך כל אחד מישראל מונח השם קודש של הקב"ה, היא הנשמה הקדושה, 'חלק אלוק ממעל', כפי שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים". ומובא בספרים הקדושים שה' יתברך נפח את עצמיותו לתוך נפש האדם, וכשיהודי זוכר את מעלתו, בוודאי אינו רוצה לחלל ולפגום בקדושת נשמתו.
'ולא תחללו את שם קדשי' זו בחינת מה שנאמר בספר תהילים "אשר לא נשא לשווא נפשי", שלא יהיה שם שמיים לשווא אצל האדם, אלא עליו לשמור את דרכיו שיהיו תואמים לאמת שנושא בפנימיותו".
וזה על ידי שהאדם חי בהכרה שלמה כמה קדושה יש בכל יהודי ויהודי, כמה קדושה יש לנפש ישראל. וישמח במעלתו, שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית שנאצלה מעצמות האור אין סוף.
כל עבודת היצר הרע היא להשכיח מלב האדם את חשיבותו שזכה להיות גילוי אלוקות, שמלכות ה' מופיעה דרכו. יצר הרע מחליש דעת היהודי שאולי בדורות הקודמים היו קדושים וצדיקים אבל בדור שלנו עם הניסיונות וכו' זה לא אפשרי.
וחובת האדם להאמין בעצמו ובמעלתו, שכפי שה' יתברך נצחי ואין שום שינוי בקדושתו יתברך בשום מצב, כך בוודאי אין שום שינוי בקדושה הנצחית של איש הישראלי.
על הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" מפרשים חז"ל (גמרא ברכות) שכל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה, ולמדים זאת מהמרגלים ומעדת קורח.
והאמרי אמת זיע"א מדייק מכך, כי הרי הלימוד של הגמ' הוא מהמילה 'תוך' שמוזכרת בשניהם. ללמדנו, כי 'בתוך תוכו' של כל איש ישראל יש פנימיות של קדושה, בתוך בני ישראל מונחת קדושה, רק צריכים למצוא ולגלות זאת הקדושה.
אנו נמצאים בתוך ספירת העומר, אשר העומר בא משעורים, השעורים הוא מאכל בהמה. ומובא ש'תנופה' בגימטריה 'ישראל', והכוונה היא שאם רוצים להרים את הנפש הבהמית, קודם צריכים לגלות באיש הישראלי את המעלות הטובות שיש בו ואת נשמתו הטהורה, ועל ידי שמניפים אותו ומגלים לו חשיבותו על ידי זה יכולים להגביה אותו לה' יתברך.
'וספרתם לכם' לשון 'ספיר' - 'אור', כשהאדם ניגש להתעסק בעולם החומר בענייני ה'לכם' עליו לזכור שהוא מאיר באור יקרות, שהוא גילוי של האור אין סוף ברוך הוא בעולם המעשה.
ועל ידי ידיעה זו יהיה לו הכוח להניף ולהרים הגשמיות אליו יתברך, ושלא יהיה חס ושלום להפך, שהגשמיות תפיל אותו למעשה בהמה, רק הוא יקדש ויזכך את החומר ויקריב אותו לנחת ולרצון לפניו יתברך.
ואם האדם רוצה להוציא עצמו מהמעשים שדומים למעשה בהמה, זה באופן שבראשונה יכיר את הקדושה הגדולה המונחת בו, וידע כמה יש ביכולתו להגביה את עצמו עד שמי מרום, ועל ידי ידיעה זו תיכנס בו התשוקה להרים עצמו להתקרב לאביו שבשמים.
ובימים אלו שאנו נמצאים בין יציאת מצרים לשבועות מתקיים בנו הפסוק "אני ה' מקדישכם המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה'", בני ישראל הלא היו במ"ט שערי טומאה והקב"ה הוציא אותם ונעשו קדושים וראויים לקבלת התורה, כך בדור ודור יש לבר ישראל היכולת להתקדש ולהתרומם.
וכפי שאז הקב"ה הניף והגביה את עם ישראל מהאשפות עד לדרגה של מתן תורה, כן הוא בכל הדורות בזמן הזה, שמסוגלים הימים לעשות תנופה, לצאת ממצרים ולהתעלות עד למעמד של קבלת התורה ולהוציא מהכוח אל הפועל את הקדושה הנטועה בתוכנו.
אנו נכנסים השבוע להילולה של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, ובהילולת רשב"י צריך האדם להרגיש שהוא בן של מלך. וזו השמחה הכי גדולה - מה שאומר רבי שמעון "כל ישראל בני מלכים" (משנה שבת יד, ד) אפילו ששקועים בלכלוך רח"ל, הרי זה כבן מלך שירד לכפר ושכב בתבן, ועכשיו חוזר לאביו, למלכותו ולתפארתו.
"אפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרימון", 'רימון' אותיות 'מירון'. היכולת לראות בעין טובה את הטוב הנסתר בכל יהודי ולרומם אותו זה בכוחו של ר' שמעון שקבע והאמין שכל יהודי הריהו בן אהוב לאביו שבשמים.
רבי שמעון אומר ליהודי תתחזק! אתה בן מלך! 'תתחזק' בגימטריה 'רבי שמעון בר יוחאי'. כי זה כוחו של רשב"י לומר ליהודי 'תתחזק שאתה בן מלך' וזו שמחת היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
