ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
על החשיבות של לימוד גמרא- תלמוד בבלי, כותב הצדיק הרב אליעזר שלמה שיק זיע"א: "ולכן אל יקל בעיניך ענין לימוד גמרא, אשר באמת זה מזכך את הנפש מכל מיני חלודה. ומה גם שגמרא ראשי תיבות שמות המלאכים השומרים את האדם שהם ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, וכשאדם זוכה לחזור הרבה בגמרא, ממשיך על עצמו את הד' מלאכים השומרים את האדם, ומקשרים אותו אליו יתברך.
ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') שזה נקרא קישור המרכבה, ולכן אל יקל בעיניך לימוד גמרא, אלא דע לך, שכל זמן שיהודי מדפדף בכל יום את הגמרא, הוא ישאר יהודי ירא שמים ושמור מהכל, ובכל הדורות ידעו שיהודי שלומד גמרא זה יהודי ירא שמים".
אומרת הגמרא (בבא קמא צב, ע"ב) על הפסוק "וברך את לחמך ואת מימך" (שמות כג, כה) שמחלה נקראת מרה, ושאכילת פת שחרית מבטלת שמונים ושלוש מחלות, ובעיקר את שורשם שהוא העצבות והמרה שחורה.
באמת, יסוד כל המחלות תלויים במרה, כי כשהאדם עצוב ויש לאדם חיסרון חיות וביטחון עצמי, הוא מגיע לידי ריפיון וייאוש. וכידוע, העצבות היא הפתח לרוב המחלות הגשמיים, והיא הגורם המחריב הגדול ביותר בחייו הרוחניים של האדם.
והעצה להתגבר על כך היא פת שחרית, שהכוונה ללימוד תלמוד בבלי בבוקר, כפי שרמז היהודי הקדוש זיע"א ש'פת' בגימטריא 'תלמוד'. אין רפואה אחרת לאדם להגביה את רוח הקדושה שבקרבו, ושיאמין בעצמו ובכוחותיו שיכול להילחם עם היצר הרע ולנצחו, כדף גמרא.
יום שאדם לומד בשחרית דף גמרא, כל היום שלו נראה שונה, יש לו חיות וחשק לעבוד את בוראו, וכשיוצא לעסקיו יש לו שמחת חיים וכוח ללחום עם יצרו המנסה להפילו בייאוש ובעצבות ולא להיכנע לו.
כתוב בספרי חסידות בשם אור שבעת הימים 'הבעל שם טוב הקדוש' זיע"א ש"בא אל התיבה" הכוונה לתיבות ומילים של תורה ותפילה. שמי שרוצה להינצל משטף המים הזדונים, ממבול הכפירה והשקר, יכנס לתוך תיבת התורה הקדושה ובמיוחד יכניס את ראשו לתוך לימוד הגמרא שהיא תיבת ההצלה הכי גדולה שיכולה לשמור את האדם מכל הרוחות הזרות המנשבות ברחובה של עיר.
בשבוע הבא ז' במרחשון נציין את יום פטירת מייסד לימוד 'הדף היומי', הרב הגאון רבי מאיר שפירא זיע"א, שהכהן הגדול מרן ה'חפץ חיים' זיע"א התבטא פעם 'איני מקנא בגאון הנ"ל על שיסד רעיון כביר כהדף היומי, אלא מקנא בו על המצוה הגדולה שבעבורה הייתה לו הזכייה לעשות דבר גדול כזה'.
אומרת המשנה במסכת תענית (א, ג): "בשלושה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".
כלומר, ממתינים עד ז' במרחשוון להתפלל על הגשם שהוא דבר חיוני והוא שורש לכל הצמחים והפירות שיצמחו, והכל בשביל אחרון שבישראל שלא הגיע עדיין לביתו, שלא יצטרך לחזור בגשמים.
כותב בעל ספר הלקח והלבוב: "וחשבתי לומר, כי הלשון 'אחרון שבישראל' מורה לא רק על האחרון בזמן, רק נקרא 'אחרון שבישראל' מחמת פחיתותו, כי הוא אחרון בדרגא ובמעמדו, וכלל ישראל ממתין עבורו גם כן, וזה מורה על ענין האחדות שיש בבני ישראל".
הירושה שרבי מאיר שפירא הנחיל לכלל ישראל היא האחדות, כפי שאמר כשיסד את לימוד 'הדף היומי' שזו על מנת שתהיה שייכות לכל עם ישראל זה עם זה. כי על ידי שכולם לומדים את אותו הדף, על ידי זה תהיה להם שפה אחת לדבר אחד עם השני בלימוד תורה בכל מקום וזמן.
חלק גדול מאחינו שמעולם לא טעמו מתיקות התורה, על ידי שהתאחדו והצטרפו ללימוד משותף בתורה הקדושה, ובפרט ללימוד גמרא יום יום חוק ולא יעבור בחבורה, על ידי כך נמשכו עוד ועוד ללימוד התורה והתקרבו יותר לאביהם שבשמים.
מכל זאת אנו יכולים לראות מה הכוח האחדות שבעם ישראל, על ידי שממתינים ל'אחרון שבישראל', שלא מוותרים על אף יהודי, ומבקשים על כל נשמה ישראלית שתחזור לצור מחצבתה. הדרך הטובה ביותר לחבר יהודי לקדושה ולבוראו זה על ידי לימוד תורה ובפרט לימוד גמרא, וכפי שמקובל בחסידות ברסלב שאמר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א שעל ידי לימוד גמרא האדם ממשיך על עצמו צלם אלוקים ודבק באלוקים חיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
