ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שלמה פיירשטין
על החשיבות של לימוד גמרא- תלמוד בבלי, כותב הצדיק הרב אליעזר שלמה שיק זיע"א: "ולכן אל יקל בעיניך ענין לימוד גמרא, אשר באמת זה מזכך את הנפש מכל מיני חלודה. ומה גם שגמרא ראשי תיבות שמות המלאכים השומרים את האדם שהם ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, וכשאדם זוכה לחזור הרבה בגמרא, ממשיך על עצמו את הד' מלאכים השומרים את האדם, ומקשרים אותו אליו יתברך.
ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') שזה נקרא קישור המרכבה, ולכן אל יקל בעיניך לימוד גמרא, אלא דע לך, שכל זמן שיהודי מדפדף בכל יום את הגמרא, הוא ישאר יהודי ירא שמים ושמור מהכל, ובכל הדורות ידעו שיהודי שלומד גמרא זה יהודי ירא שמים".
אומרת הגמרא (בבא קמא צב, ע"ב) על הפסוק "וברך את לחמך ואת מימך" (שמות כג, כה) שמחלה נקראת מרה, ושאכילת פת שחרית מבטלת שמונים ושלוש מחלות, ובעיקר את שורשם שהוא העצבות והמרה שחורה.
באמת, יסוד כל המחלות תלויים במרה, כי כשהאדם עצוב ויש לאדם חיסרון חיות וביטחון עצמי, הוא מגיע לידי ריפיון וייאוש. וכידוע, העצבות היא הפתח לרוב המחלות הגשמיים, והיא הגורם המחריב הגדול ביותר בחייו הרוחניים של האדם.
והעצה להתגבר על כך היא פת שחרית, שהכוונה ללימוד תלמוד בבלי בבוקר, כפי שרמז היהודי הקדוש זיע"א ש'פת' בגימטריא 'תלמוד'. אין רפואה אחרת לאדם להגביה את רוח הקדושה שבקרבו, ושיאמין בעצמו ובכוחותיו שיכול להילחם עם היצר הרע ולנצחו, כדף גמרא.
יום שאדם לומד בשחרית דף גמרא, כל היום שלו נראה שונה, יש לו חיות וחשק לעבוד את בוראו, וכשיוצא לעסקיו יש לו שמחת חיים וכוח ללחום עם יצרו המנסה להפילו בייאוש ובעצבות ולא להיכנע לו.
כתוב בספרי חסידות בשם אור שבעת הימים 'הבעל שם טוב הקדוש' זיע"א ש"בא אל התיבה" הכוונה לתיבות ומילים של תורה ותפילה. שמי שרוצה להינצל משטף המים הזדונים, ממבול הכפירה והשקר, יכנס לתוך תיבת התורה הקדושה ובמיוחד יכניס את ראשו לתוך לימוד הגמרא שהיא תיבת ההצלה הכי גדולה שיכולה לשמור את האדם מכל הרוחות הזרות המנשבות ברחובה של עיר.
בשבוע הבא ז' במרחשון נציין את יום פטירת מייסד לימוד 'הדף היומי', הרב הגאון רבי מאיר שפירא זיע"א, שהכהן הגדול מרן ה'חפץ חיים' זיע"א התבטא פעם 'איני מקנא בגאון הנ"ל על שיסד רעיון כביר כהדף היומי, אלא מקנא בו על המצוה הגדולה שבעבורה הייתה לו הזכייה לעשות דבר גדול כזה'.
אומרת המשנה במסכת תענית (א, ג): "בשלושה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".
כלומר, ממתינים עד ז' במרחשוון להתפלל על הגשם שהוא דבר חיוני והוא שורש לכל הצמחים והפירות שיצמחו, והכל בשביל אחרון שבישראל שלא הגיע עדיין לביתו, שלא יצטרך לחזור בגשמים.
כותב בעל ספר הלקח והלבוב: "וחשבתי לומר, כי הלשון 'אחרון שבישראל' מורה לא רק על האחרון בזמן, רק נקרא 'אחרון שבישראל' מחמת פחיתותו, כי הוא אחרון בדרגא ובמעמדו, וכלל ישראל ממתין עבורו גם כן, וזה מורה על ענין האחדות שיש בבני ישראל".
הירושה שרבי מאיר שפירא הנחיל לכלל ישראל היא האחדות, כפי שאמר כשיסד את לימוד 'הדף היומי' שזו על מנת שתהיה שייכות לכל עם ישראל זה עם זה. כי על ידי שכולם לומדים את אותו הדף, על ידי זה תהיה להם שפה אחת לדבר אחד עם השני בלימוד תורה בכל מקום וזמן.
חלק גדול מאחינו שמעולם לא טעמו מתיקות התורה, על ידי שהתאחדו והצטרפו ללימוד משותף בתורה הקדושה, ובפרט ללימוד גמרא יום יום חוק ולא יעבור בחבורה, על ידי כך נמשכו עוד ועוד ללימוד התורה והתקרבו יותר לאביהם שבשמים.
מכל זאת אנו יכולים לראות מה הכוח האחדות שבעם ישראל, על ידי שממתינים ל'אחרון שבישראל', שלא מוותרים על אף יהודי, ומבקשים על כל נשמה ישראלית שתחזור לצור מחצבתה. הדרך הטובה ביותר לחבר יהודי לקדושה ולבוראו זה על ידי לימוד תורה ובפרט לימוד גמרא, וכפי שמקובל בחסידות ברסלב שאמר רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א שעל ידי לימוד גמרא האדם ממשיך על עצמו צלם אלוקים ודבק באלוקים חיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.













