יבמות

עשה דוחה לא תעשה בייבום

תוס' מקשה כיצד יבוא עשה וידחה לא תעשה ביבום, הרי ביאה ראשונה לא ראויה להוליד. וקשה על כך ממה שחידשו הראשונים, שבמקום שאין אפשרות לקיים את המצווה בלא הלאו, הותר הלאו גם לא בשעת קיום המצוה, ואם כך לא מובנת קושיית תוס'. עוד יש לשאול לגבי האישה, שהרי היא לא מחויבת ביבום כיצד מותרת? וצריך לומר שמותרת כיוון שבשעת היבום מקיימת מצוה אע"פ שלא מחוייבת. ולפי זה מובנת שאלת התוס', ששואל מצד האישה- כיצד היא מותרת, הרי היא לא מחויבת במצווה, וכדי שתהיה מותרת צריכה לקיים מצווה בשעת היבום, ועל כך שואל התוס'- הרי ביאה ראשונה אינה ראויה להוליד ואינה מקיימת את המצווה. ומשיב תוס' שהמצווה מתקיימת בזה שהם ראויים להוליד בן שיקרא על שם אחיו.

חלות איסור על איסור

באילו מקרים אומרים 'איסור חל על איסור' ובאילו לא, ומה עניינם של 'איסור כולל' ו'איסור מוסיף'.

בדין אשת אח, וביאור שיטת הרמב"ם בלימוד מפסוק אחד

מסכת יבמות

היתר אשת אח ליבום ע"פ החקירה האם מדין הותרה או דחויה, והמסתעף לסוגית היבום | ביאור שיטת הרמב"ם בשני לימודים היוצאים מפסוק אחד בתוספת הרחבות.

קידושין בחייבי כריתות

בחייבי כריתות אין קידושין ואין ייבום, בחייבי לאוין לפי ר' עקיבא גם, קשה לתוס' להסביר את זה. הסבר למה קידושין לא פוקעים בסוטה, קידושין לא יכולים להיות זמניים. מדוע אין תפיסת קידושין לר"ע.